שאלה פתוחה: "אימא בוגדת באבא - ומאשימה אותי"

אימא שלי בוגדת באבא - ומאשימה אותי. מה לעשות? והאם לעזוב בן זוג שמעליב אותי כל הזמן? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

בת 14 שואלת:

אני יודעת שאימא שלי בוגדת באבא שלי. זה נמשך כבר יותר מחצי שנה. ניסיתי להגיד לה שאני יודעת, והיא התחילה לצעוק עליי ואיימה שהיא תעזוב את הבית, ושאם אבא שלי יתגרש ממנה זה יהיה הכול באשמתי. אין לי אף אחד לדבר איתו על זה, ואני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ אם לא אדבר על זה עם מישהו.

מה לעשות ?

הפסיכולוג ארז עונה:

בת 14 יקרה,

הקשיים ביחסים של הוריך אינם באשמתך. הבגידה של אמך באביך היא חלק מקושי נרחב יותר במערכת היחסים שלהם והתוצאות של מעשיה אינם באחריותך. גם אם אבא לא יודע על הבגידה, אני מניח שהוא מודע לקשיים שהוא ואימא חווים אחד עם השני, והאופן שבו שניהם מתמודדים עם הקשיים הללו היא בחירה שלהם. גם אם אבא ייפרד מאימא או היא ממנו, זו בהחלט לא תהיה אשמתך או אחריותך, אלא תוצר של התהליך שהם עברו יחד לאורך שנים. המקום שלך כרגע הוא מאוד מורכב, שכן את עדה למשהו שיש לו השפעה גדולה עליך - ובכל זאת אין לך שליטה עליו, ולכן עדיף שתישארי לא מעורבת בו.

התגובה של אימא כלפייך הייתה לא הוגנת, שכן בשום מקרה אין לך אחריות על התוצאות של הבחירות שהיא עושה. אני מקווה שהתגובה שתיארת הייתה מתוך בהלה, ובהמשך היא תוכל לדבר איתך בצורה יותר שלווה ומאוזנת.

גם אם אימא לא תוכל לדבר איתך על הנושא, כרגע הדבר החשוב יהיה לראות איך את יכולה להתמודד עם הסוד שאת מחזיקה. ישנם גורמים מקצועיים רבים שיכולים לתמוך בך בשעה קשה זו, ואני ממליץ לך בחום לא להישאר עם הסוד לבד אלא לספר אותו להם ולהקל על עצמך. את יכולה בהתחלה להיעזר במגוון קווי תמיכה נפשית במתבגרים, כמו: ער"ן (1201 מכל טלפון), או לחילופין להיעזר בשירותים תמיכה נפשית דרך צ'אט שיש בער"ן (http://www.eran.org.il) או בעל"ם (http://www.yelem.org.il).

יחד איתם תוכלי לחשוב גם על דמויות נוספות בחיים שלך שאולי בכל זאת יכולות לתמוך בך לאורך זמן, לעזור לך להחזיק בסוד הזה בינתיים ולחשוב מה עושים איתו. ייתכן ומישהי מהחברות, המורות, יועצת בית הספר או כל דמות אחרת תוכל בכל זאת להיות שם בשבילך ולתת לך כתף לבכות עליה ולהיתמך בה. אני מניח שהמציאות בין ההורים יכולה להשתנות עם הזמן וכדאי שיהיה אדם נוסף שיהיה מודע למה שעובר עליך.

בת 19 שואלת:

אני וחבר שלי ביחד שנה וחצי. מיותר לציין שאני מתה עליו, וכך גם הוא, למרות שאצלו זה פחות בא לידי ביטוי במעשים.

הבעיה אצל החבר שלי הוא שהוא מזלזל בי, ומדי פעם מקלל ומפחית את הערך והביטחון העצמי שלי מאוד. כשהוא עושה זאת לא בא לי להיות איתו בכלל, ורוצה לחתוך את הקשר הזה מהר. אני לא יודעת אם להמשיך איתו, כי הוא מוציא אותי הכי טיפשה וחסרת ניסיון בכלל בכל מה שקשור בחיים, והוא פוגע בי מילולית ואף מרים יד לפעמים.

בכל הקשור לאינטימיות הוא לא ממש "מתלהב" מזה. הוא אחד שזה לא מעניין אותו, ואצלי זה הכי חשוב ועיקרי. והוא פשוט אדיש. ואני לא רוצה ככה, אני רוצה יחס, תשומת לב, אהבה, כבוד. ואת כל זה הוא לא מעניק, הוא פשוט אומר "אני", אני הצודק, אני הבעל ניסיון, אני ואני. השאלה שלי היא האם זהו קשר נורמלי או שלא כדאי לי בכלל וחבל לי על הזמן?

הפסיכולוג ארז עונה:

בת 19 יקרה,

הקשר בו את נמצאת הוא אינו נורמלי. ייתכן מאוד שיש בקשר עם חברך דברים טובים, אך המחיר שאת משלמת בעבורם הוא כבד. נשמע שאת נמצאת בקשר שהוא בעיקר מכאיב ופוגע, ושלא תורם לביטחון ולדימוי העצמי שלך. הרצון שלך באינטימיות טובה, באהבה, בכבוד, הוא לגיטימי ובריא, ואם הוא לא מסוגל לתת לך את הדברים הללו כדאי יהיה לך לחפש אותם בקשר אחר. לא כל קשר רומנטי נראה כך, ולא הייתי ממליץ לך לוותר על השאיפה להשיג את הדברים הללו.

סביר להניח שהאופן שבו חברך מתייחס אליך קשור בכך שהוא עצמו מרגיש פגוע, טיפש או מבולבל, אך אינו מוכן להכיר בזאת - וגורם לך להרגיש "לא שווה" במקום שהוא ירגיש את הדברים. פעמים רבות בקשרים פוגעניים כאלה, בן הזוג מבטיח להשתנות אך לא מצליח לעשות זאת, ולכן את חייבת לדאוג לעצמך קודם. את יכולה להציע לו שייגש לטיפול, אך מכיוון שטיפול הוא תהליך שלוקח זמן, אני ממליץ לך לתפוס מרחק בינתיים ולהתנסות בקשרים אחרים.

כמו כן, הייתי ממליץ גם לך לגשת לשיחות. הסיבה היא שהיית בקשר פוגעני במשך תקופה ארוכה וכדאי יהיה לדבר על כך עם איש מקצוע. הדבר יעזור לך לשקם את תחושת הערך שלך ולהפריד בין מה שחבר שלך "סיפר" לך עליך ובין מי שאת באמת. כמו כן, שווה יהיה לבדוק בשיחות הללו מה הוביל אותך לשים את הצרכים שלך בצד במשך תקופה כה ארוכה, ואיך את מביאה את עצמך לקשר בריא יותר בעתיד.

בן 16 שואל:

1. אני מגמגם, אבל רק כשאני בלחץ, ואני מפחד להתחיל עם בנות, או סתם לדבר עם ילדה שאני לא מכיר. בחיים לא הייתה לי חברה ואף פעם לא התנשקתי ולא נגעתי בבחורה. יש לי את החרדה הזאת של "ואם אני לא אצליח", או "אם אני אתחיל לגמגם והיא לא תרצה ליצור איתי קשר". העובדה הזאת פוגעת בהיכרויות שלי עם בנות. אני בטוח שאין צורך ללכת לפסיכולוג, וגם אין זמן לזה בגלל לחץ בלימודים. מה אתה חושב כדאי לעשות? או שיש לי משהו שאני צריך להתגבר עליו?

2. גודל איבר המין מטריד אותי גם כן. ניסיתי לדבר על זה בפורומים אבל שם זה נגד החוקים. קראתי המון כתבות על זה וזה לא ממש עזר לי, כל מה שאומרים שם זה ש"הגודל לא קובע", אבל זה ברור שזה לא נכון. קראתי שהגודל הממוצע הוא 15 ומשהו אבל לי יש 13-14 וזה ממש מבאס אותי.

הפסיכולוג ארז עונה:

בן 16 יקר,

אתה עדיין צעיר וזה נורמלי שעוד לא הייתה לך התנסות עם בנות. גודל איבר המין שלך הוא בהחלט בתחום הממוצע, הנורמלי ואני בטוח שבעתיד עוד תיווכח בעצמך שיש כל כך הרבה בתוך יחסי מין מעבר לגודל.

אני יכול להבין איך הגמגום מרגיש לך כמחסום גדול, בעיקר כשהוא מתרחש בשעה שאתה פונה לבנות. עם זאת, אני בטוח שבנות ראויות לא יפסלו אותך בגלל גמגום קל, ואם הדבר יקרה אז כנראה אלה בנות פחות בוגרות, שלא רואות מה חשוב באמת, ולכן לא כדאי לך להיות איתן בכל מקרה. בנוסף, חשוב לזכור שלא תמיד תרגיש לחוץ עם בנות וסביר להניח שעם הזמן, בעיקר עם מדובר בבנות שאתה כבר מכיר, תחוש רגיעה מסוימת.

הלימודים אכן חשובים, אך כדאי מאוד שתפנה גם זמן להשקיע בעצמך ובקשרים חברתיים. אם הגמגום מפריע לך, את יכול בהחלט לגשת לטיפול אצל קלינאית תקשורת. ככל שמקדימים את הטיפול בגמגום כך קל יותר להתגבר עליו. בנוסף, הייתי בכל זאת ממליץ לך לשקיע בקשרים עם חברים, בדברים שאתה אוהב, דברים שירחיבו את העולם שלך ויגרמו לך להרגיש טוב יותר עם עצמך. הקשר עם בנות יבוא בעקבות זאת.

ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב ומטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט.

גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

הלינק לא עובד?
שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

"שאלה פתוחה" עם הפסיכולוג ארז - בכל יום חמישי בוואלה! ZONE