פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: "אחותי בת ה-15 מנהלת רומן עם המורה שלה"

      מה לעשות אם אחותי בת ה-15 מנהלת רומן עם המורה המבוגר שלה? ואיך להתגבר על קנאה לחברה שהשירות הצבאי שלה יותר קל משלי? הפסיכולוג ארז עונה לכם

      גולשים יקרים, ראשית הייתי רוצה להתייחס לטוקבקים הבעייתיים שנכתבו כתגובה לפנייתה של בת 12 בשבוע שעבר, שסיפרה על הרצונות המיניים שלה. כשמתבגר פונה לקבלת ייעוץ במדור, הוא מבקש לקבל עזרה עבור בעצמו - אך בכך הוא גם מוכן לתת לאחרים ללמוד מתוך הקשיים שלו, שזו מתנה שאין לזלזל בה.

      ציניות היא צורת ביטוי נפוצה בגיל ההתבגרות, על לכן, לא הייתי מצפה שלא יהיו תגובות ציניות כלל. עם זאת, טוקבקים מזלזלים המשתמשים בשפה פוגענית לא עוזרים לפונים כלל. מאחורי השאלות ישנם מתבגרים אמיתיים שמצפים לקבל תשובה ממני אמנם, אך רוצים גם משוב תומך מכם.

      אין לי ספק שבמקרה בו גולש זוכה לתגובות, כמו אלה להן זכתה בת ה-12, מתפספסת ההזדמנות לעזור ולחזק את אותה פונה. למצוא מילים ציניות או לועגות כלפי אדם שחשוף בכאבו, זה לא אתגר כמו להזדהות איתו דרך דברים דומים שחווינו אנו, ולמצוא את המילים שיסייעו לו במשבר בו הוא נתון.

      ישנו הבדל מאוד גדול בין לדבר על פנטזיה ובין מימושה. היכולת של אדם לעשות את ההפרדה הזו: להרשות לעצמו לפנטז ולחלום ותוך כדי גם להתחשב בגבולות המציאות, היא חלק מאוד קריטי וחשוב בהתפתחות. אני מאמין שחלק מהתגובות לבת 12 פספסו את הנקודה הזו וחשוב שנזכור אותה.

      לבסוף, אני מלא הערכה כלפי אלו שמוכנים לחשוף את עולמם הפנימי בפני ובפניכם. תודה.

      בת 15 שואלת:

      לאחותי יש מורה פרטי, שמבוגר ממנה ב-20 שנה (היא בת גילי). היום היא סיפרה לי שהם התנשקו ושהוא גם נגע בה, אבל היא ממש לא מתלוננת על זה, להפך - דווקא אין לה בעיה עם זה. מתברר שזה כבר קרה במשך כמה שיעורים. היא אומרת שהוא שואל אותה אם היא רוצה בזה, ואם הוא רואה שלא - הוא לא נוגע בה או מנשק אותה. היא אומרת שהוא נחמד מאוד ומתחשב ומורה טוב.

      בהתחלה התחננתי בפניה לעזוב אותו. הבטחתי לה שאני אחפש לה את המורים הכי טובים בארץ ולא אגלה להורים (למרות שזה לא הדבר הנכון לעשות) והיא לא רוצה. אני מאוד מפחדת שזה יידרדר כי אני מכירה את ההרגשה הזאת: אני הוטרדתי מינית בעבר במשך שנים על ידי מישהו מהמשפחה שלי, ולבסוף פניתי להורים שלי, ולמרות הקושי זה נפתר ונגמר לפני שנה. אני ממש לא רוצה שהיא תחווה את מה שקרה לי, אני יודעת שהיא תתחרט על זה כל החיים, למרות שכרגע היא לא עושה מזה סיפור ולא רואה את גודל הבעיה. אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד אני רוצה לספר להורים, ומצד שני אני אשבור את האמון של אחותי בי. האיש הזה נשוי ויש לו ילד, הוא פדופיל ואולי הוא עושה את זה לעוד כמה מהתלמידות שלו. אגב, ההורים שלי מעוניינים שהיא תפסיק את השיעורים בלי קשר, כי הם יקרים מאוד, והם מציעים לה המון דברים אחרים.

      אשמח לעצה.

      הםסיכולוג ארז עונה:

      בת 15 יקרה,

      הדבר הנכון הוא לספר להורייך על מה שמתרחש. עדיף יהיה שאחותך תספר בעצמה את הדברים, אך גם אם היא אינה מסוגלת לעשות זאת, זה יהיה תפקידך לקחת אחריות ולחשוף את הסוד המזיק הזה.

      גם אם אותו מורה אינו כופה את עצמו על אחותך, הוא מנצל את גילו, ואת יחסי המורה- תלמידה שיש לו איתה, כדי לספק את עצמו. ייתכן ואחותך לא תוכל לראות שלמרות שהיא "משתפת פעולה" למעשה מדובר בקשר של ניצול עם אדם שלא רואה את הצרכים שלה (אם היה באמת "רואה" אותה היה מבין שהוא עושה נזק אדיר לנערה צעירה). על כן אין ספק שאחותך זקוקה לך שתגני עליה מפניו בכך שתערבי מבוגרים שייקחו אחריות.

      בתור התחלה, כדאי שתדברי עם אחותך ותנסי לעודד אותה לפנות לעזרה בעצמה. את יכולה לשתף אותה בניסיון העבר שלך ולבקש ממנה לסמוך עליך שלא מדובר בקשר נורמלי. אם אחותך אינה מוכנה לשתף פעולה, חשוב שתבהירי לה שאת בכל מקרה מתכוונת לדבר על כך עם ההורים. אחותך עשויה לכעוס עליך בשל כך אך בטווח הארוך אין ספק שזה לטובתה. בנוסף, גם את תתנגד לכך, בתוך-תוכה הגילוי עשוי להרגיע אותה, שכן שמירת סוד כזה בוודאי מעיקה עליה מאוד.

      גם במידה והשיעורים עם אותו מורה יופסקו מסיבה אחרת, חשוב שבכל מקרה ההורים יידעו על מה שארע. הסיבה היא שחשוב שאחותך תזכה לקבל טיפול ותמיכה לאחר חוויה כה מבלבלת וגם כדי שההורים יוכלו לבחור האם להגיש תלונה במשטרה כדי להציל נערות נוספות מאותו מורה. ייתכן מאוד ותרגישי שאת זקוקה לאדם מקצועי שילווה אותך בתהליך הזה והייתי ממליץ לך לפנות ליועצת בית הספר בנושא.

      לבסוף, הסיטואציה של אחותך בוודאי מציפה אותך בזיכרונות ורגשות קשים מעברך וההתמודדות אינה קלה. אני שמח לשמוע שאותה הטרדה הסתיימה אך אני מאמין שהותירה בך משקעים לא קלים. על כן הייתי ממליץ לך בחום לבקש מההורים או מהיועצת לגשת לדבר עם איש מקצוע על הדברים כדי לעבד את מה שארע.

      בן 21 שואל:

      יש לי עוד ארבעה חודשים עד השחרור מהצבא. חברה שלי התגייסה לאחרונה, היא משרתת ממש ליד הבית שלה והיא יוצאת יומיות. אני מרגיש קנאה כלפיה, כי אני נמצא מאוד רחוק ממנה וחוזר לעיתים רחוקות, ואני עוקב אחריה דרך הסלולר שלה, ומפתח הרבה כעס שהיא "ממשיכה" בחיים שלה ואני תקוע בבסיס. בסופו של דבר אנחנו רבים.

      האם כדאי להיפרד ולחזור אליה כשאשתחרר, או להמשיך לסבול? שנינו מאוד אוהבים אחד את השני, ואנחנו כמעט שנתיים ביחד, מה לעשות?

      בן 21 יקר,

      הקנאה שהתעוררה בך עכשיו קשורה אולי בכך שכאשר חברה שלך הייתה בבית הרגשת שהיא "מחכה לך שתחזור". ואילו עכשיו, כשהיא בבסיס פתוח, היא מכירה אנשים חדשים, שאולי יותר זמינים עבורה, ואתה חושש שהיא תשכח אותך. חשוב לזכור שעצם זה שחברתך מכירה אנשים חדשים לא יגרום לה להיפרד ממך, אבל הכעס שאתה מפגין כלפי השינוי החיובי בחייה, בהחלט יכול להרחיק אותה ממך ולסכן את הקשר.

      נראה שהאהבה לחברה שלך והחשש שהקשר יגמר, הופכים את חוסר הוודאות שבמרחק לבלתי נסבל עבורך. כדאי יהיה לראות שאופן ההתמודדות שלך הוא לנסות להשיג שליטה על המצב: בכך שאתה עוקב אחריה דרך הסלולרי ובכך שאתה חושב להיפרד ממנה, אולי לפני שהיא תיפרד ממך (מה שכמובן לא בטוח שיקרה). עם זאת, לא באמת ניתן לשלוט ברגשותיה של חברתך, וחשוב שתנסה למצוא דרכים אחרות להכיל את החרדה במקום לפקח עליה ולריב איתה, שכן אלה לא באמת משרתים את המטרה של לשמור על הקשר.

      אתה עומד להשתחרר בקרוב אבל ייתכן שהחרדה מפני העזיבה שלה תישאר גם אז, ולכן סביר להניח שלהיפרד ממנה עכשיו ולחזור אחרי השחרור לא יהיה פיתרון מוצלח. במקום זאת, כדאי שתדבר עם חברים על החשש שלך מפני סיום הקשר, ואולי אפילו עם איש מקצוע, אם אתה מרגיש שחוסר היכולת להכיל את המצב מסכן את הקשר. כדאי לבדוק ברצינות: האם יש סיבות אמיתיות לכך שחברה שלך תרצה לעזוב? או שזהו חשש שקשור בחוסר ביטחון שלך ולא ברגשות האמיתיים שלה? כדאי לשים את הדברים על השולחן עם חברתך, ואולי לבקש ממנה לומר לך במקרה ויש לה ספקות לגבי הקשר. אחד מאבני היסוד של קשר הוא אמון וכדאי מאוד שתתפתח היכולת הזו: לסמוך על בת הזוג שלך. בשביל הקשר הזה ועבור קשרים אחרים.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב ומטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      "שאלה פתוחה" עם הפסיכולוג ארז - בכל יום חמישי בוואלה! ZONE