פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: "מרגישה שהמשפחה תאהב אותי יותר אם ארזה"

      האם יאהבו אותי יותר במשפחה אם ארזה? וזה נורמלי שאין לי אהבה בגיל 16? ומה לעשות אם מביך אותי להתחיל עם בנות? הפסיכולוג עונה ומייעץ

      בת 16 שואלת:

      אף פעם לא היה לי חבר ולא התנשקתי . הדבר מטריד אותי מאוד כי לרוב החברות שלי כבר יש חבר, ויש חברות שהחבר שלהן הוא כל כך רציני שהן אפילו כבר חושבות על חתונה וחיים אחרי הצבא ביחד.

      הדבר גורם לי ללחץ רציני כי אני מפחדת להישאר לבד. רק החברות הממש קרובות אליי יודעות שלא היה לי אף פעם חבר. אני חושבת שזה קשור לביטחון עצמי כי אני ממש לא מרוצה מהגוף שלי ונראה לי שרק בגלל זה לא מתחילים איתי.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 16 יקרה,

      גיל 16 הוא גיל צעיר, ובהחלט סביר שעדיין לא היה לך קשר רומנטי עם בנים. באופן טבעי כאשר רוב חברותיך נמצאות בקשרים זוגיים את מקבלת את התחושה שיש משהו "לא בסדר", אך למעשה אין סיבה להיחלץ ולחשוב שתישארי לבד. יש עוד זמן רב והמון הזדמנויות להכיר בנים ולהתנסות בקשרים.

      יתר על כן, אני מקבל את הרושם שחברותייך אף הן לוקחות את הדברים מחוץ לפרופורציה, אך לכיוון הקיצוני השני, מה שמלחיץ אותך עוד יותר. גיל 16 הוא גיל שבו אצל רוב המתבגרים המוכנת לקשר רומנטי אמיתי רק מתחילה להתפתח. הדיבורים על חתונה בהחלט מקדימים את זמנם.

      חוסר הביטחון לגבי הגוף הוא מאפיין מוכר של גיל ההתגברות (שכן הגוף עובר שינויים גדולים בזמן קצר), ויכול להיות שעם הזמן תקבלי אותו יותר כמות שהוא ותרגישי איתו יותר בנוח. אפשרות נוספת היא ממש לעשות "עבודה" שתחבר אותך יותר לגוף כמו ללמוד ריקוד, לעשות ספורט או לדבר על חוסר הביטחון שלך עם אחרות מה שיעזור לך להרגיש פחות לבד.

      לבסוף, ייתכן שחוסר הביטחון שאת חווה גם עובר לבנים ומשדר להם מסר (גם אם הוא לא מכוון) שאת לא מעוניינת. במקום להסתיר את הרצון שלך בחבר שווה לבדוק עם החברות מה לדעתן המסר שאת משדרת לבנים שאולי מונע מהם להתחיל איתך. וגם, שווה להיות יותר אקטיבית,כלומר לא רק לחכות שהם יתחילו איתך ויוכיחו לך שאת מושכת, אלה להתחיל עם בנים בהם את מעוניינת או לפחות לרמוז להם על כך.

      בת 17 שואלת:

      בזמן האחרון התחלתי דיאטה, שבתחילתה ירדתי 5 קילוגרמים. אבל בחודשים האחרונים התחלתי לעלות שוב, ואני מרגישה לחץ גדול מצד המשפחה לרזות בחזרה. בהתחלה זה היה בשביל הבריאות שלי, אבל עכשיו אני מתחילה לתהות האם אני עושה את זה כי אני באמת רוצה את זה בשביל עצמי או כדי לרצות את האנשים מסביבי. אני אוהבת את המראה שלי כמו שהוא, ואמרו לי שאני יפה ושאני לא כל כך צריכה דיאטה, אבל כשזה מגיע אל המשפחה, אני מרגישה שככל שאני אהיה רזה יותר, ככה יאהבו אותי יותר. מה עליי לעשות?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 17 יקרה,

      הדבר החשוב ביותר הוא שתישארי נאמנה למה שמרגיש לך נכון עבורך, ולא תרזי רק כדי לרצות את המשפחה. זה שאת אוהבת את המראה שלך זה מצוין, ובסופו של דבר זה הדבר החשוב באמת.

      הלחץ להיות רזים הוא כמעט כלל עולמי במציאות של ימינו, והמשפחה שלך עשויה להיות מושפעת מהמסר השגוי שרזה זה נאהב והמסר הזה מועבר הלאה אלייך. בנוסף, ייתכן והחשש מהשמנה משותף לעוד מישהו מבני הבית, ושהחשש הזה כלפי ההשמנה שלו עצמו מתבטא גם בלחץ שמופעל עלייך. במובן הזה טוב שאת יכולה להפריד בין מה שאת מרגישה (בנוח עם המראה שלך) לחשש שאחרים עשויים לחוש בגלל קשיים שלהם. חשוב להדגיש שהרבה מאוד אנשים עם עודף משקל מרגישים בנוח עם עצמם ומאושרים לא פחות מאנשים רזים יותר.

      החיבור בין אהבה לרזון הוא מסוכן, שכן הוא מעודד את התפתחותה של הפרעת אכילה. כדאי יהיה לבטא את התחושות שלך מול המשפחה כדי לעודד אותם לבטא של החששות שלהם בקול וכדי לבחון שוב אם אכן אהבתם אליך מותנה בהרזיה.

      קיימת האפשרות כמובן שאכן קיימת סיבה רפואית לצורך בהרזיה, אך חשוב מאוד שזו תהיי את שתיקח אחריות על הגוף שלה ותדאגי לכך. לירידה במשקל רק כדי לרצות את המשפחה עלולה להיות השפעה הפוכה, את עשויה "למרוד" דרך הזנחה של גופך וזאת כדי להוכיח שאת זו ששולטת ומחליטה.

      בסופו של דבר, אני מאמין שהרצון לשמור על משקל גוף סביר משותף גם לך וגם למשפחתך ובמובן הזה חשוב להפריך את האמונה שאם את יורדת במשקל זה עבורם ואם את אוכלת זה בשבילך. המשימה שלך היא לקחת אחריות על גופך ולהחליט עבור עצמך מה המשקל שמרגיש לך נוח ומתאים.

      כדי לקחת אחריות וגם כדי לקבל גיבוי מקצועי לתחושה שלך, כדאי שתגשי להתייעץ עם דיאטנית. ביחד תוכלו להרכיב תפריט שיהיה לך נוח ובריא ואולי גם לערוך פגישה משותפת עם המשפחה כדי לחזק את העמדה שלך מולם. במידת האפשר עדיף יהיה לראות את הדיאטנית קודם לבדך כדי שתוכל להתרשם מהמצב מבלי שהדעה של מישהו מבני המשפחה תשפיע עליה.

      בן 19 שואל:

      לאחרונה עולות בי יותר ויותר מחשבות למציאת זוגיות. תמיד היה לי לא נוח לחשוב על זה, והאמת היא שזה גם לא הטריד אותי יותר מדי, עד שלאחרונה אני מתחיל לחשוב על זה הרבה.

      איך אני עונה על הצורך הזה? אני אדם די סגור ואני רואה קושי בלנסות ולהתחיל עם משהי סתם ככה, אני ישר מובך או משפיל את מבטי כשאני רק חושב איך אני אעשה זאת, ובכלל דיבור עם בנות ש"מעניינות אותי" מאוד מביך אותי ואני מוצא עצמי "לא אני" כשאני מדבר איתן. וגם - האם זה מתחיל להיות מאוחר מדי בשבילי, אם אף פעם לא הייתה לי התנסות מינית עם בחורה?

      בן 19 יקר,

      בהחלט לא מאוחר מדי להתחיל ליצור קשרים עם בנות, והתנסויות מיניות יבואו באופן טבעי בעקבות הקשרים הללו. ייתכן מאוד שהחששות הכרוכות ביצירת קשר עם בנות (כמו פחד מדחייה למשל) מנעו ממך עד היום לעשות משהו בנידון אך כעת שהצורך הזה בקשר התחזק, התחזקה גם המוטיבציה להתמודד עם הפחדים שקשורים בנושא.

      כדי לעזור לך ליצור את הקשרים, אתה יכול לעבוד בשני ערוצים במקביל: הראשון יהיה לבחון כיצד אתה יכול להשיג את המטרה של למצוא זוגיות - בכלים וביכולות שעומדות כיום לרשותך.

      כלומר אתה יכול להתחיל ולהתנסות ביצירת קשרים, אך בצורה שיותר מתאימה לאופי הביישן ומסתגר שאתה חווה היום. תוכל להשתמש בערוצי תקשורת פחות ישירים כדי ליצור קשרים עם בחורות בהן אתה מעוניין, או כדי להכיר עוד בחורות שאינן בחוג המכרים שלך. אתה יכול לעשות זאת דרך רשתות חברתית, אתרי הכרויות, היכרויות דרך חברים וכו'.

      ערוץ הפעולה השני יהיה לנסות להגמיש את הסגירות כלפיי אחרים, להגדיל את היכולות החברתית שלך ובכלל את הפתיחות שלך לחוויות חדשות. ניתן לעשות זאת דרך טיפול פסיכולוגי, או אימון בהם תבחן את החששות שלך ותנסה לבחון ולאתגר דפוסים ישנים שהשתרשו בך.

      באופן כללי כל פעילות בה תעסוק שתגביר את הביטחון שלך, תגדיל גם את היכולת שלך למצוא זוגיות, אפילו אם היא לא קשורה לנושא באופן ישיר. כלומר, גם אם תשקיע בתחביב או עיסוק שמעניין אותך שאולי נמנעת ממנו עד היום ותרגיש סיפוק עכב כך, היכולת שלך להרגיש יותר ביטחון מול הבנות תגבר.

      כאשר מרגישים מאוד לחוצים להשיג משהו, לא רק זוגיות - גם עבודה, חברים, כל ניסיון מרגיש מאוד קריטי ודרמאטי ולכן חרדים מהתוצאות שלו. לכן אם מצליחים לייצר איזה מרחב שבו לא כל ניסיון הוא כזה טראגי יש איזון נפשי רב יותר והסיכוי שהניסיון יצלח, גדל. במובן הזה שני המישורים שציינתי משפיעים זה על זה, כאשר תתחיל להכיר בנות דרך ערוצי תקשורת עקיפים, יגדל הביטחון שלך ליצור איתם קשר באופן ישיר יותר. תזכור שהקפיצה הראשונה למים היא מפחידה אך עם הזמן תחושת ההתקדמות היא מתגמלת.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב ומטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il


      בטור שעבר: איך להיפרד מהחבר בלי לפגוע בו - פנים אל פנים או בפייסבוק?