פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האנשים הכי מאוסים בטלוויזיה

      כמה, כמה אפשר לראות את האנשים האלה על המסך. רגע לפני שהיא מנפצת את המסך, שני מבקשת יפה מהאנשים הבאים: עופו כבר מהטלוויזיה שלי

      תודה לך, טלוויזיה ישראלית, שהרסת את חיי. זה ממכר, המכשיר הזה, עושה חשק להסניף שורות של רייטינג ולעשן את העיתון בזמן שאתה צופה בתוכניות הפריים-טיים שעל המסך בציון. אבל כמו בכל מדיום שמתפרנס מאהבתו של הצופה הממוצע (בעל אינטליגנציה נמוכה שנהנה לצחוק מקומדיות פלוצים וקללות סוטות), בין סדרות נפלאות ותוכניות מהנות, נמצאות כמה משבצות מרדימות, מכעיסות, מגוחכות - בראשן של כמה אנשים שפשוט נ-מ-א-ס מהם.

      יאיר לפיד

      כי כמה אפשר להסתכל על אדם שוודאי צריך להציב מראה מולו לצד הטלפרומפטר כדי לגזול ממנו חיוך אמין? די כבר, אחרי הטוק-שואו המתחנף שהיה לו עד תחילת העשור (האיש והחולצה השחורה, זוכרים?) עכשיו הוא גם אורח קבוע שאמא ואבא מזמינים בכל שישי. אי אפשר יותר. ואגב, בנאדם, ג'ל זה כל כך ניינטיז, אתה היחיד שעדיין צורך אותו בליטרים.

      יאיר לפיד בכנס גלובס דצמבר 2009 (אורי לנץ)
      הי שני! (צילום: אורי לנץ)

      אברי גלעד

      או: יאיר לפיד הבא. עוד אדם מתחנחן, שמנסה דרך קבע למצוא את הקאצ'-פרייז שלו, כמו ה"מאקוווו" וה"נא להתנהג בהתאם" של אסי עזר. בבוקר הוא יושב באולפני גל"צ ומבקר את העולם כאחרון הצדיקים, ובערב מנחה את התוכניות הנבובות והסתומות ביותר בטלוויזיה, עם פרצוף מחוייך וזחיחות אינסופית, ומנסה נואשות להוכיח שהוא כריזמטי ו"אחד מהעם". אתה באמת חושב שאנחנו עד כדי כך סתומים?

      אברי גלעד (יח"צ , רמי זרינגר)
      מה נשמע בבית, שנישוש? (צילום: רמי זרינגר)

      דנה ספקטור ורן שריג

      התוכנית הזו צריכה להחליף את השם שלה מ"ערים?" ל"פליז אל תירדמו ותשימו ערוץ 24 כדי לראות את הרגליים המהממות שלי". רן שריג החליט שחתימתו תחת אחת הסדרות המוצלחות ביותר בטלוויזיה ("רמזור") לא מספיקה לו ועכשיו הוא מחריב את שארית הכבוד שעוד נותרה לו אחריי "מחוברים". ואם בזוגתו-יש-לי-קול-מעשנת-סקסי-וחצאית-באורך-חגורה עסקינן - דנהל'ה, את כל כך מוכשרת, באמת, למה להרוס?

      מתוך "ערים?" (צילום מסך)
      אולי תשתי משהו, שני? (צילום מסך)

      טל מוסרי

      די כבר! כמה אפשר? אפילו עודד מנשה ידע מתי הגיע הזמן לארוז את הפקלאות ולעבור לפרברי עולם הבידור. אתה חמוד ומצחיק ונשוי לנכדה של דוד בן-גוריון, כולנו מאמינים שיש לך המשך.

      טל מוסרי (אביב חופי)
      אז מה שלום ההורים, שני? (צילום: אביב חופי)

      גל אוחובסקי

      אני רוצה להבין אחת ולתמיד - מה המקצוע שלו? אני מניחה שהוא עשה משהו עם החיים שלו שלא סיפק אותו ולכן החליט לעשות הסבת מקצוע ל"סלב", וכעת הוא משקיע את מירב האנרגיה שלו בלדחוף הומואים החוצה מהארון (ואחר כך לזקוף לזכותו), ולתפקד על תקן הסייד-קיק של מרגול והחצי הנוצץ בזוגיות אוחובסקי-פוקס. איזה בחור מעצבן ויומרני, שמישהו ידחוף אותו החוצה מישראל.

      גל אוחובסקי (אביב חופי)
      שבי, שני, תרגישי בבית (צילום: אביב חופי)

      שלום אסייג

      מעולם לא נראה בטלוויזיה הישראלית מישהו שכושל בצורה כה מביכה בעבודה שלו. באמת, הבדיחות על טירה והמבטא המרוקאי של אמא שלך גמרו את הסוס כבר לפני ארבע וכעת נותרו להן שאריות אסייג מביכות ולא-מצחיקות, אפילו לא מעוררות גיחוך. בינתיים הוא מחלטר בכל מקום אפשרי, מנחה תוכנית סטנד-אפ שעדיף שאת משבצת הזמן שלה היו מעניקים לאורי חזקיה בלעדית, ואבא למייצר שערוריות (הבן שלו התחתן והפך לאב בגיל 18 הרך).

      שלום אסייג (אביב חופי)
      מה, שני, את כבר צריכה ללכת? (צילום: אביב חופי)

      ליטל שוורץ

      עוד אחת מהספוט של "צחוק מהעבודה". אין ספק שלשוורץ יש פוטנציאל, הבעיה המרכזית שלה היא שהיא מתאמצת יותר מידי. כן, ליטל, אנחנו מבטיחים לנסות ולהבין את הבדיחה גם אם לא תצרחי אותה בווליומים מחרידים, בעוד את מכופפת את גבך כסבל פצוע בן שישים ומעיפה ידיים לצדדים א-לה הופעה של דודו אהרון בקיסריה. תפסיקי לנסות ולהצחיק אותנו עם קומדיה פיזית ירודה, זה לא עובד. קחי דוגמה מעדי אשכנזי, הכי נשית, הכי כנה, הכי מצחיקה שיש.

      ליטל שוורץ (שלומי גבאי)
      טוב, היה כיף שני, ביי! אנחנו אוהבים אותך! (צילום: שלומי גבאי)

      וממי לכם נמאס בטלוויזיה? שתפו אותנו, נמקו והסבירו!