פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אימא הו אימא, חנקיני חזק

      הלחוצה, הפולניה , הפרפקציוניסטית - אתם מכירים את כל סוגי האימהות, מעצמכם ומהחברים שלכם. אייל עושה סדר בסוגים, שתדעו אצל מי אפשר לרבוץ בחופש

      "הילדים של היום הם לא הילדים של פעם", מטיחים בנו הורים רבים. הורים אחרים מתפוצצים מצחוק, יש את ההורים שרוצים שתכתוב להם כל דבר שאתה עושה, ויש הורים שאתה צריך לומר להם "אמא, אני מתאבד" כדי להשיג צומי. כן, גם בגיל 17. אז מי האימא שלכם מהרשימה?

      הקמצנית

      אתם יוצאים, כמה חברים לקניון, אולי מתפנקים על גלידה ב11 בלילה, ואז חבר נזכר לספר לכם שבקרוב האוטובוסים מפסיקים לעבוד, ואם נרצה להגיע הביתה ניאלץ ללכת לתחנה רחוקה, או לשלם במונית, ואת זה – הוא לא יעשה, כי אמא לא מרשה לו. הורים מהסוג הזה משפיעים על הילדים שלהם לרעה וגורמים לנו להפסיק להיות חברים שלהם. פויה.

      הפולניה

      האמא הזאת רוצה דין וחשבון על כל דבר. אצלה אי אפשר לומר "אמא, אני שותה בירה". בעצם אפשר, אבל המשך המשפט יהיה "טוב, צודקת, אני הולך לקנות סירופ ויטמינצ'יק וסודה. כן, יש בזה גם פחות קלוריות, צודקת. גם בריא וגם צבעוני. צודקת. מגניב לחלוטין. טוב, 'גזעי', צודקת".

      הפרפקציוניסטית

      היא דואגת שהכל יהיה מושלם. כשאתה בא אל חבר עם אמא פרפקציוניסטית היא מתערבת - "ככה אתה רואה חבר ולא מגיש לו את הארטיק שהוא אוהב?", או מבררת - "תגיד, נכון במבחן בהיסטוריה אף אחד לא הגיע לציון זוועתי כזה של 80? איך אמא שלך הייתה מתייחסת לזה?". בינתיים בצד, החבר שלך מתאבד.

      המפדחת

      היא מנסה הכול למען הבן שלה, כולל להיראות מגניבה, אבל נכשלת. היא מארגנת ימי הולדת כיתתיים, גם אם אתם בכיתה יב', ולא שוכחת לעשות את החלק המשפיל של ההרמה על הכיסא ושירי "עוגה עוגה עוגה". גם באסיפות הורים היא לא מפסיקה לספר איך היא גאה בשעות הרבות שהוא משקיע בלימודים, כשהיא פונה אל תלמידים - "נכון שאתה לא מצליח להשקיע כמו הבן החמוד והחכם שלי?". אם יש לכם אמא כזאת – באסה.

      הלחוצה

      "איפה אתה?"
      "כרגע יצאתי להליכה".
      "אוי, חשבתי שאתה ההוא מהפיגוע שהיה על אופנוע".
      "אמא, אין לי אופנוע".

      האימא הלחוצה והפרנואידית תמיד דואגת שהבן שלה יחזור בזמן, ואם לא, היא לא מתעצבנת עליו כמו הפולניה, אלא מתקשרת אליו בצרחות דאגה ובכי ו"יואו, איזה מזל... חשבתי שמתת... אתה לא מבין". ודווקא בא לך למות.

      האמא של ההומו

      היא כל כך מצטערת שהבן שלה אינו בת, כי היא כל הזמן רוצה לגרום לו לעשות דברים נשיים. היא דואגת שהמחברות והספרים שלו יהיו מסודרים, עם המון טושים צבעוניים ושלל מרקרים. מביאה אותו למופעי בלט (בהעדפה לגרום לו להיות רקדן בלט), ואם הוא לא הומו – היא דואגת שיהיה כזה.

      "הבן שלי לא הומו" - סרטון להמחשה

      יש לכם עוד סוגים? תוסיפו לרשימה

      ואיזו אמא יש לכם? ספרו לנו בפייסבוקזון