פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ה-ZONE הולך להופעה! והפעם: מתיסיהו והדג נחש

      שני צור הרחיקה עד ירושלים כדי לקפץ בהופעה של מתיסיהו והדג נחש. מתיסיהו קצת שיעמם אותה, היא פספסה את האוכל חינם, אבל קיבלה שיעור חשוב באיך זה להיות ירושלמית (לא רע)

      את מי ראינו: מתיסיהו והדג נחש.
      איפה: כיכר ספרא, ירושלים.
      מחיר כרטיס: 90 שקלים.

      גילוי נאות: מעולם לא הייתי בהופעה של הדג נחש. אני כנראה נמצאת בעמדת מיעוט, אבל עד לפני כמה חודשים פשוט לא ראיתי בזה טעם. אבל אין ספק שאתמול בערב עשו לי סמינר מזורז בלהיות ירושלמית.

      מוזר לשיר "מוות לערבים"

      השלב הראשון בסמינר הירושלמיות שלנו היה איחור להופעה, בגלל הפקקים באגריפס. כי רק בירושלים, אם יכתבו שההופעה מתחילה ב-8, היא באמת תתחיל בשמונה. השלב השני היה להיכנס שתי דקות לפני השיר "לא מספיק". החלטנו שלא בא לנו לרקוד במינימליות מקדימה, אז זזנו אחורה כדי להתחרפן כמו שצריך. השלב השלישי בסמינר - לקלוט כמה מוזר זה לשיר בהתלהבות שורות כמו "עוד אח אחד ירד אל הקבר" (עוד אח אחד) ו"מוות לערבים!" (שירת הסטיקר).

      אחרי ההופעה הנהדרת הזו, העלו את הדי ג'יי לעשות את שלו עד שמתיסיהו יסיים להתכונן, ויא אללה, כמה זמן שלקח לו להתכונן. הוא עלה אחרי ארבעים דקות בלבוש מסורתי, וכשאני אומרת מסורתי, אני באמת מתכוונת לזה - ציציות ובגדים מכופתרים, ולמרבה ההפתעה, גם משקפי שמש.

      מתיסיהו, וואט דה פאק אתה ממלמל שם?

      ההופעה של מתיסיהו, האמת היא, הייתה בינונית למדי. בהתחלה ובסוף, בשביל האנרגיות, הוא עוד שר שירים מקפיצים ומוכרים, אבל בשלב מסוים הרגשתי שהוא פשוט שר לעצמו, ולעדות, ציטוט מפי חברתי, תמר: "אני מרגישה שירדתי כרגע מחמש יחידות אנגלית לשלוש. אין לי מושג מה הוא אומר!"

      בסוף הוא עלה להדרן ארוך של ג'רוזלם, יחד עם הדג נחש הנהדרים, והתרצינו.

      ולשלב אחרון בסמינר הירושלמי - שלבי הפוסט-הופעה. יש קטע כזה, שעל כל כרטיס בהופעה עירונית אתה מקבל קופון לבורגר ובירה במסעדות הכי כיפיות במרכז העיר. אלא מה, מסתבר שלא רק אנחנו רצינו לגזור קופון על חשבון עיריית י-ם. התורים לכל מקום היו מפוצצים, ובאיזשהו שלב נגמרה המכסה שלהם והם הפסיקו לקבל את הקופונים שלנו. אבל הפיצה שנאכלה באמצע הרחוב הייתה נהדרת ומספקת בהחלט.

      ציון כללי להופעה:

      ארבע. אני מטורפת על הופעות.

      ציון לסאונד:

      ארבע-חמש. היו כמה פאשלות אבל הקהל הריע.

      ציון לקהל:

      מיליון. פשוט נהדרים. מתי ראיתם בפעם האחרונה חרדים רוקדים בהופעה? אני מעולם לא ראיתי כזה מגוון אנושי צוהל, והאנרגיה של האנשים האלה פשוט מטורפת.

      עדיף מאשר לשמוע את הדיסק:

      במקרה של הדג נחש, אין ספק. הם פשוט מצויינים בכל מה שהם עושים, אבל האנרגיות בהופעה רוצחות. במקרה של מתיסיהו, וואלה, לא יודעת, אני מקווה בשבילו שההופעה הייתה ככה בגלל הג'ט לג.

      ולסיום,

      על ההבדל הקטן שבין הופעות בירושלים לתל אביב. אף אחד לא דרך עליי, אף אחד לא שפך עליי בירה, לא היו אנרגיות של עצבים באוויר, ואף זוג לא תינה אהבים מול הפרצוף של ושל האמן. ותודה לערב הזה שהזכיר לנו בדיוק למה וכמה אנחנו אוהבים את העיר הזו.

      הצטלמו ונהנו: תמר חצרוני, הניה לוי.

      ועוד בהרפתקאות של כתבי ה-ZONE בהופעות ארצנו:

      ההופעה של בום פם: בעיקר לאשכנזים שרוצים לרקוד מזרחית בלי מלהתפדח

      ההופעה של אפרת גוש: חווייה חוץ גופית, כתבנו התאהב

      ההופעה של נינט: מסתבר שהיא באמת רוקרית, וגם פגשנו אותה בשירותים!

      ההופעה של אסף אבידן: שואו שלא מהעולם הזה