פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ה-ZONE הולך להופעה! והפעם: אפרת גוש

      מחשמלת את הקהל, מורידה שוטים על הבמה ובעיקר נותנת בראש. אלאור הזיז את הראש מצד לצד ימין ושמאל והתאהב לגמרי באפרת גוש

      את מי ראינו: אפרת גוש.
      איפה: זאפה, תל אביב.
      מחיר כרטיס: 90 שקלים.

      יש לי וידוי. אף פעם לא אהבתי יותר מדי את אפרת גוש. יש לה שירים מאוד נחמדים כמו "לראות את האור", "קרב איגרוף" ו"אה אה אה", אבל אף פעם לא אהבתי אותה באמת ובתמים. במקרה שמעתי מאחד החברים שלי שבהופעות, אפרת גוש נותנת בראש, והחלטתי ללכת על זה.

      הגעתי לזאפה, מקום נחמד להפליא, אקוסטיקה טובה, אולי טובה מדי, כי הכסאות העשויים מעץ ברחבי כל האולם, נשמעו במלוא הדרם כשהזיזו אותם. מעצבן ומטריף לגמרי.

      אלכוהול על הבמה

      שלושה נגני כלי נשיפה צעדו מעמקי הקהל אל עבר הבמה ואפרת גם. השיר הראשון עוד קצת היה קשה לעיכול ולא מוכר במיוחד, אבל אז הגיע השיר השני, "מגדלור", ואפרת פתחה את הקול שלה. הקהל התחיל להשתגע. וגם אני. וכשבקושי נרגענו, הגיע "קרב אגרוף" המפורסם. תמיד העדפתי את הגרסה של דיאנה גולבי (כוכב נולד 8) אבל כאן, ביחד עם עיבוד חדש, אפרת נצחה בקרב.

      בנקודה הזאת בהופעה, אפרת לקחה "שוט" לחיים. מגניב לראות אדם שמשתכר בזמן העבודה שלו, אהה? דילגנו חסרי נשימה בין הביצועים והגענו הישר ל"אם תלך מכאן". אפרת שלפה קסילופון וסיפרה לנו שקנתה לעצמה פסנתר שהיה מאוד חסר לה בילדותה, ושעכשיו? היא לא תראה את שלומי שבן ממטר. טובה הבחורה. ואז היא החלה לדפוק בקצב מסוים על הקסילופון, הלהקה נגנה והיא החלה לשיר. ואז ביקשה לעצור. היא אמרה שהיא התבלבלה בקצב. מיותר לציין שכל הקהל היה על הרצפה.

      באמצע ההופעה מלצר הגיע לבמה עם מגש שמצוייד בכמה "שוטים". אפרת הסבירה שמישהו מהקהל כנראה מימן את זה. הלהקה והיא הרימו לחיים ואז היא אמרה, "דרישות המקצוע", וגם שם נשמע הד של צחוק מתגלגל.

      מצמרר, בלי רחמים

      כשאפרת התחילה לשיר את אחד השירים היותר מפורסמים שלה, "לראות את האור", זו הייתה חוויה חוץ גופית. היא שרה, ונשמע קול חרישי מהקהל שהצטרף לשירה, ואז היא הפסיקה לשיר והקהל ספק שר, ספק לחש, מצמרר בלי רחמים, בלי אזהרה מוקדמת. הצטרפתי להרמוניה. אוכל לסכם את הביצוע כאחד ששווה רק בעצמו 90 שקלים, אבל הפיק ערב בפינה, חיכה לסוף.

      ואז הגיע ההדרן. איך אפשר לשכוח את השיר הכי גדול של אפרת ו"הכי מיותר בתולדות הזמרי העברי" (עפ"י גל אוחובסקי, שאיבד את אמינותו בביקורת הזאת)? אפרת ביקשה שנעמוד על הרגליים והתחילה את "אה אה אה". כולנו רקדנו ושרנו, אף אחד לא נראה מובך או מתכרבל בכסא העץ החורק שלו. אפרת הצליחה להרים ולהזיז את כולם, לפי קצב ה"אה אה אה", בשיר. הקהל הקפיץ את האולם לאוויר עם כמות הכפיים והתשואות לאפרת. כולם הזיזו את הראש מצד לצד, ימין ושמאל. הגוף הרגיש את המקצב, לגמרי. מטורף!

      ציון כללי להופעה (מ-1 עד 5):

      5. חוויה אדירה, כבר אמרתי? אמנית יוצאת דופן בישראל הקטנה. אדיר.

      ציון לסאונד(מ-1 עד 5):

      5.

      ציון לקהל (מ-1 עד 5):

      5. הוא היה מורכב מצעירים ומבוגרים יחדיו. אף אחד לא שלף מכשיר טלפון בוהק וצילם, כולם פשוט נהנו, או לחלופין עברו חוויה.

      עדיף מאשר לשמוע את הדיסק:

      לגמרי. העיבודים המעולים, אפרת במיטבה, לא מסורסת על ידי אולפן הקלטות. אני מוסיף אותה למוזיקאית שאני אוהב בעמוד האינפו בפייסבוק שלי (ועושה לה לייק).

      ה-ZONE הולך להופעה - בכל יום שישי

      בשבוע שעבר הלכנו להופעה של נינט, ופגשנו אותה בשירותים!

      עד הבאזזר - מה קורה כשיוצאים ללילה שלם של הופעות ואישה מטורפת רודפת אחריכם?