בוז לחופש הגדול

זהו זה, מקצרים את החופש הגדול בשבוע. אייל דווקא בעד, טוהר בעד לחנוק אותו. ומה אתם חושבים? הצביעו!

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

(צילומי אילוסטרציה: shutterstock)

בעד הקיצור: אפשר לחשוב מה כבר עושים בחופש הגדול

בעד הקיצור: אפשר לחשוב מה כבר עושים בחופש הגדול

כשהחופש הגדול מתחיל אתם זורקים את התעודה לפח, כי היי, למי אכפת מהלימודים? הרגע הם נגמרו... כלומר, לבינתיים... עכשיו תקופה ענקית של חופש!

אז ביום הראשון אתם נפגשים עם חברים בים, וביום השני והשלישי מרתון על היס מקס של כל סרטי "מת לצעוק", ואת היום הרביעי והחמישי תעבירו על המחשב, ותוכלו לשים לב שלאחר שבועיים מיציתם. שום דבר מיוחד.

הבילוי עם החברים לא שווה דבר בלי השקעה של כמות מטורפת של כסף, שאותה לא תשיגו גם אם תעבדו בחופש. הצפייה בטלוויזיה ובמחשב הופכת מאוסה, והעבודה – או שהיא מבזבזת לכם גם ככה את החופש מפאת ההתחייבות שלכם אליה, או שהיא הופכת לסתמית כל כך שהיא כמעט ולא ממלאת כלום ממנו.

אז בואו נשים את זה על השולחן: למרות שאנחנו יאנגוס מלאי הורמונים, סחוטי ריגושים, מלאי חוויות שכל העולם עומד לפניהם - החופש משעמם אותנו, ואחרי שבועיים נחמדים של מנוחה אנחנו מפסיקים לפתח את עצמנו. חודשיים רצופים של חופש זה פשוט יותר מדי. ושלא תבינו לא נכון: אני לא מאזוכיסט שמתנגד למנוחה, אלא חושב שהזמן המטורף הזה של החופש הוא לרעתנו - תקופת החופש שהופכת לתקופה משעממת, ולוח הבגרויות לחוץ כדי שלא יצא על זמן החופש.

אז תאמרו לי אתם: לא עדיף שבאמת יקצרו את החופש הגדול, ואת הימים החסרים יפזרו במהלך השנה? לא עדיף לרווח את החופשים יותר ולתת לנשום, מאשר להשתעמם חודשיים בבית? ברור שעדיף.

(אייל סגל)

נגד הקיצור: החופש הגדול זה הזמן שלנו ללמוד מהחיים

נגד הקיצור: החופש הגדול זה הזמן שלנו ללמוד מהחיים

שלח את עמי, דרש משה מפרעה. שלח את עמי, אדרוש גם אני ממשרד החינוך.

שלח את עמי ויעבדוני, שלח אותם לעולם שמחוץ למחוזות בני גורן, אוטופיה בה הציפורים מצייצות וג’סטין ביבר מצייץ על זה בטוויטר (ועל כמה הוא רוצה שלום עולמי). אוטופיה בה לנו, הנוער, יש את כל הזמן שבעולם לעיין בכתבי הגאון מאונטריו, קנדה, הלוא הוא ג’סטינוש, ולעיין בתשוקה בהגותו של אריסטו. אכן, החופש הגדול נותן לנו זמן לעשות את מה שאיש לא מעז לעשות בשנת הלימודים: ללמוד.

החופש הגדול - שכשמו כן הוא, גדול, ולא קטן כפי שדורש אייל מולי שיהיה - הוא ההזדמנות של התלמיד להעשיר את עצמו בחוויות, התנסויות, התגברויות ואף התבגרויות, שאליהן לכאורה מכין אותו לוח הזמנים הבית ספרי ולמעשה עומדות מולו רק כשאינו בין כותלי הצינוק החביב עליו.

אם הייתם דורשים את קיצורו של החופש רק בעבור תינוקות של בית רבן, רבי גדעון סער, בתואנה סו-קולד סוציאלית שלהורים קשה לעמוד בנטל החזקת הילדים, הייתי מבין ואף מסכים. אך הסיבה לקיצור החופש טמונה דווקא ברצון לא סוציאלי כלל לסחוט מיץ עד הסוף מהמורים, שעובדים בשכר זעום תמורת הזכות לחופשים ארוכים ונדירים במשק, שעתה תלקח גם היא מהם.

קיצור החופש הוא רקוויאם לצ'אנס האחרון שלנו להוציא משהו מ-12 שנות הלימוד האלה, האבודות וחסרות התוחלת.

(טוהר גי'קובסון)