פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מזיינים לנו את המוח

      מה הטעם ב"בגרות", אם היא לא מכינה אותנו לחיים בכלל, ומוכרת לנו מציאות מזוייפת שמתעלמת מהבעיות האמיתיות? כבר עדיף לראות פורנו, שעושה בדיוק את אותו דבר

      בפעם הראשונה בה היועצת השכבתית שלנו העלתה את נושא הבגרויות בפני כיתת הבנים שלנו, האסוציאציה הראשונה שקפצה לדמיוננו המפותח הייתה הביטוי "למבוגרים בלבד", וכתוצאה מכך - פורנו.

      עברו מאז מים רבים במשתנות החטיבה המצחינות, ודורות נוספים של נערי שפם בר מצווה נחשפו לנושא הבגרויות. הם מיהרו לסרטי הפורנו באינטרנט כדי לבדוק לברר אם "הנס המורה הקפדן" ו"יוהנה22 התלמידה השובבה" יודעים לעשות גם בגרויות. האמת היא שדווקא יש קשר בין שני הדברים: הפורנוגרפיה, כמו גם הבגרות שאתה משיג אחרי 12 שנות לימוד, די דומות: שתיהן מציגות דימוי מעוות שלא ניתן, ולא צריך, לבצע. שתיהן מרדדות את הקשר האנושי, מציגות את העולם בשחור ולבן, מנפחות איברים מסוימים, תוהות מתי תגמור כבר, מזייפות גמירה.

      למידה לבגרות הופכת אתכם לבורים אינפנטיליים

      כי בגרויות לא הופכות אותנו לבוגרים יותר. ודאי שלא את חבורת העסקנים הידועה בכינויה 'אנשי חינוך', שממשיכה לשלוח אותנו, דור אחר דור, לעתיד אינפנטילי בו אנו הולכים שבי כעדר עיזים מתלהם אחרי דעות לעוסות המושמעות לנו מפי כל מי שיכול להשמיען (כוכבן ריק מתוכן כיאיר לפיד או בעל הון שמטה את התקשורת לצרכיו).

      וכך הישראלי הממוצע, אחרי שבלס חומרי לימוד שלא גרמו לו לחשוב אלא רק לשנן, הופך לבעל מחשבה דוגמטית וצרות אופקים. כך הוא מתקשה לעשות את הקפיצה המתבקשת לעולם המבוגרים, שבהמשך תימנע גם על ידי שלוש שנים של עיקור במחשבתי בצה"ל, בו יירה ויירה מבלי לתהות מדוע ולמה. זו הסיבה שהדעות בשיח הציבורי בישראל מתאפיינות, מימין ומשמאל, בבורות אינפנטילית, ומתקשות להתעלות על רמת ה'מוות לערבים' ולחילופין 'המתנחלים הם חארות'.

      למזלכם, אני איני כזה. הברזותיי הרבות הכינו אותי, איכשהו, לעולם הקיים שם בחוץ. זה שתוהה ביום השואה אם ההיסטוריה עשויה לחזור על עצמה שנית, זה שיודע מה משמעות המילה נרטיב ומהו בעצם יום הנכבה, מלבד יום בו הרבה ערבים כותבים בפייסבוק 'יומכם הגיע, ציונים'.

      אם לזרוק זין - עדיף מול אתרי פורנו

      תכנית הלימודים לבגרות מעולם לא עודדה אותי לחקור ולבטוש מתחת לאקסיומות הקיימות, לא גירתה אותי לכעוס. החומר באזרחות, למשל, מתעלם שנה אחרי שנה מנושא המיעוטים, ומתחמק באלגנטיות מכל פוטנציאל נפיץ אפשרי. התגובות המקובלות לתכנית הלימודים הזאת, כתוצאה מכך, הן אדישות, כניעה וזריקת זין.

      תכנית הבגרויות לא מכינה אותנו לקונפליקטים הבוגרים האמיתיים של החיים, היא פשוט מערכת מנוונת וחסרת רגש. חוסר הרגש שמוביל אותי בחזרה להשוואה לפורנוגרפיה - שלפחות מכינה לדבר האמיתי.