פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אתגר המאה: מה הייתם עושים עם 100 שקל? פרק 3

      כמדי שבוע, נתתו לשני כתבים שטר של 100 ש"ח ואמרנו להם לנסות לבלות איתו כמה שיותר בערב אחד. השבוע באתגר המאה, בפעם הראשונה, הנסיינים שלנו אפילו הרוויחו כסף!

      מה הייתם עושים אם הייתם מוצאים 100 שקל? איך הייתם מעבירים את הערב? אין לנו כוח לנחש - הרבה יותר קל לתת 100 שקל לכתבי ה-ZONE, בכל שבוע לשני כתבים אחרים, ולראות מה הם יעשו איתו!

      והשבוע:
      המקום: רעננה.
      נבחרו למשימה: שני נערים אמיצים ונחושים עם מטרה אחת בחיים - לזרום.

      אתגר המאה - למקומות, היכון, צא!

      תחנה ראשונה: אליפות המטרו-ווסט

      נפגשנו, הללי וישי, במסוף רעננה, נסענו ל"יד לבנים" והתחלנו ללכת לכיוון קניון רננים. בעודנו עוברים ליד תיכון מור-מטרווסט ראינו חבורה של ילדים משועממים. בספונטניות מוחלטת החלטנו לפתוח במסורת חדשה - "אליפות המנקלה הגדולה באיפוד של ישי". היה מצחיק עם אנשים מגניבים שסיפורם צונזר. המנצח של הטורניר היה, כמצופה, ישי.

      מה: אליפות מנקלה באייפוד.
      למה: כי אנחנו זורמים וספונטניים.
      כמה: 0. בו יה!
      היה שווה: בהחלט, ישי זכה לתהילת עולם בתור האלוף הראשון. וגם פגשנו אנשים מגניבים.

      תחנה שניה: מרוויחים קצת כסף ברחוב

      המשכנו בהליכתנו המהוללת, ונתלקנו בחבורת בנות יוצאות ממסעדה ומעליהן זר ענק של בלונים. מיד בירכנו אותם במזל טוב ושלל ברכות לבביות. הן הביעו את רצונן שנפלפל להן את הערב החגיגי, כי הן קצת גרועות וחסרות רעיונות. אז מיד ביצענו להן מופע רחוב מאולתר שכלל ריקוד והפעלה, בתמורה לתשלום סמלי, לצלילי המוזיקה מהטלפון של ישי.

      מה: פעילות רחוב לכבוד יומולדת.
      למה: כי אנחנו זורמים וספונטניים. והוו, דה ז'ה וו.
      כמה: +20 ש"ח. בו יה! והוו, עוד דה ז'ה וו.
      היה שווה: בערך. אבל מה לא עושים בשביל כסף?

      תחנה שלישית: ריכולים פולניים טובים

      נכנסו למסעדה שהבנות יצאו ממנה, מסעדה הזויה בסוף היקום. סליחה, בסוף רעננה. ישבנו וריכלנו וצחקנו ודיברנו בקול רם מדי, כמו בני נוער פולניים טובים. סביבנו אנשים נפלו, כוסות נשברו, מאכלים עפו, נשים צרחו וטלפונים עם הרינגטונים הכי הזויים בעולם צילצלו. מסעדה כלבבנו.

      לסקרנים, חלקנו מנת רביולי ואחרי זה פאי תפוחים.

      מה: מסעדה מטורפת וריכולים.
      למה: כי ללכת זה מרעיב, וכי הרווחנו כסף קודם אז מותר להתפנק קצת.
      כמה: רביולי - 35 ש"ח; פאי תפוחים - 22 ש"ח; טיפ - 5 ש"ח; השלמה לטיפ לבחור המצחיק מהשולחן ליד - 2 ש"ח. סה"כ: 64 ש"ח.
      היה שווה: בהחלט כן.

      תחנה רביעית: שוב הבנות! ממש גורל!

      סופסוף הגענו לקניון רננים, בדיוק בזמן לראות את כל העובדים סוגרים את החניות אחת אחת. ותנחשו את מי פגשנו שם? את חבורת הבנות ממקודם, כן האלה עם הבלונים.

      הסתובבנו עוד טיפה ברחבי הקניון המחשיך. מסתבר שהן טיפונת מגניבות, אז החלפנו מתנות בחנות היחידה שכן היתה פתוחה. קנינו לכלת היומולדת סיכה לשיער, וקיבלנו פסלונצ'יק של נחש ופיל מ"זכוכית", ישי זכה בשתי הטלות המטבע, וזה מתאים לו בול לאוסף הפיצ'פקס בחדר.

      נפדרנו לשלום מהבנות, ליוונו אותם לדלת ראינו אותן מתרחקות וכיוונו שלא נראה אותן לעולם. חזרנו פנימה וקנינו ברד.

      מה: החלפת מתנות עם הבנות הנ"ל.
      למה: כי סופסוף מישהו אחר יוזם משהו ספונטני, ואנחנו כרגיל - זורמים.
      כמה: 18 לסיכה לשיער + שטות לטלפון.
      היה שווה: לא כל כך. המוכרות היו חתיכות אז מילא.

      תחנה חמישית: קניון רננים קומת אוכל

      התלבשנו על מכונת צעצועים אוטומטית. שלשלנו מטבע מנצנץ במיוחד של 10 שקלים, ובתמורה קיבלנו זרוע חלשה ומבאסת ואת המוזיקה הכי אדירה בעולם למשך 10 דקות. זה היה אלוהי ואורגזמתי. לא זכינו בכדור אבל נהנינו נורא.

      מה: מכונת צעצועים מטורפת.
      למה: כי נורא רצינו כדור. לבדוק מה נוכל לעשות איתו.
      כמה: 10 שקלים חדשים במיוחד.
      היה שווה: רק בשביל המוזיקה.

      הנהלת חשבונות

      מהקניון הלכנו, סחוטים מעייפות, לתחנת האוטובוס. 12 ש"ח, וישי נאלץ לקחת עוד אוטובוס לביתו - 3.90 ש"ח.

      לא חרגנו מהשטר של ה-100 שקיבלנו בתחיל הערב. נשאר לנו שנקל. ועוד 10 אגורות לאוסף של אח של ישי.

      אחרי הערב הזה הוכחנו בצורה חד משמעית: אם אתה מספיק ספונטני ואופטימי, בסוף המסע תצא עם חיוך. ואפילו עם עודף.

      ומה אתם הייתם עושים ערב שלם עם שטר של 100 ש"ח?