פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עושים CTRL Z: איזה רגע הייתם מוחקים?

      לגולשת האנונימית היה קשר ממש מדהים בפייסבוק - אבל הכול נהרס מרגע שהם החליטו להיפגש פנים אל פנים. כדאי בכלל לנפץ ככה את האשליה? זה הסיפור שלה על הרגע שהייתה רוצה למחוק

      מצחיק לי לכתוב לך, הרי לא דיברנו כבר שנה. מאז שהתראינו פנים אל פנים, משהו נהרס.

      אני זוכרת לטובה את השיחות שהיו לנו שנה שעברה בפייסבוק, שבהן דיברנו על כל מיני דברים, מין ידידות אפלטונית כזו. מצאתי את עצמי בשיחות שלנו צוחקת צחוק היסטרי, מסמיקה ובעיקר מחייכת, חושבת איך להיות שנונה. איך לא להישמע משעממת.

      כשהזמנת אותי להופעה שלך התלבטתי אם לנסוע, הרי מעולם לא נפגשנו. כל החושים הבריאים אמורים להזהיר שלא להיפגש עם מישהו שלא מכירים, ובכל זאת עליתי על אוטובוס להופעה. נסעתי נרגשת, נפגשנו, התחבקנו ואתה הלכת לאחורי הקלעים, והופעת והיית מדהים.

      אבל מאז לא דיברנו. באיזשהו שלב מחקת אותי מהפייסבוק, בבלוג שלך כתבת שאתה מוחק את מי שאין לך קשר איתו – ואכן הקשר ניתק, ואני, שנגעת בי כל כך, המשכתי לעקוב אחריך בבלוג. בכל פעם נגעת בי וגרמת לי לרצות לעלות על אוטובוס ולנסוע אליך, לחבק אותך. כל כך הרבה פעמים רציתי להתקשר ולשמוע אותך ולא העזתי. אולי אני משלמת את המחיר עכשיו.

      נכון, יצאת נגד הרעיון של "ידידות", ואני כל כך מבינה את זה, בתור אחת שמספרת לבנים הכול והם מספרים לי הכול ואז אני מתאהבת בהם והם לא מרגישים אליי ככה, הם רק ידידים הם לא חושבים עליי בצורה כזו. לא היה חבר רציני אף פעם, יצאתי עם מישהו פעם אחת לאיזה חודש שבמהלכו נפגשנו פעמיים. בזה מסתכמות מערכות הזוגיות שלי אם אפשר לקרוא לזה ככה

      רציתי לבקש ממך לשמור על עצמך, כי אכפת לי ממך. נכה רגשית אתה לא, והדברים שאתה כותב בבלוג שלך מוכיחים את זה. אנשים פשוט יכולים להיות רעים. והנה יצאתי מעודדת, כמו ידידה... כמו שאמרת שאתה לא צריך.

      אם תחליט שאתה כן רוצה ידידות אני פה בשבילך.
      שמור על עצמך בבקשה.