פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      קל"בל"בים: בעד או נגד שירות צבאי קל"ב?

      איפה הכי כדאי לשרת - רחוק מהבית (הרפתקה יוהו) או קרוב לבית (שנ"צ יוהו)? לפניכם טיעונים בעד ונגד - תחליטו בעצמכם

      קרוב לבית

      שירות בבסיס סגור הוא קפיצה למים העמוקים מאוד. לחזור הביתה פעם בשבוע-שבועיים אומר למעשה דבר אחד – להפסיק את החיים שהיו לנו עד כה. אם נסיר לרגע את מעטה התמימות, עד שנחזור הביתה לא נספיק ולא נרצה לראות את כל החברים. עיסוקים של לפני הצבא? תחביבים? רק אם מה שאתם נהנים לעשות בזמנכם הפנוי הוא לשפצר ציוד צבאי או לנסוע בתחבורה ציבורית במשך שעות רבות.

      ההימור הוא פשוט גדול מדי. לא מסתדרים עם החבר'ה שאיתכם? באסה, אתם חייבים לחיות איתם! בבסיס פתוח פשוט יכולתם לחתוך חזרה לחברים מהבית...

      דמיינו ג'קוזי לוהט, שמנים וקרמים מכל הסוגים, תאורה עדינה של נרות ריחניים, מגבות וחלוקים ממשי פזורים לבחירתכם... ובכן, ככה לא ייראו המקלחות שלכם בבסיס! דקות קצובות להתקלח, מיטות לא נוחות וחוסר עצמאות בולט – מישהו מנהל לכם את הלו"ז כמעט 24 שעות ביממה!

      ומתוך השעות שכבר משחררים אתכם מהצבא למה שהיה פעם החדר שלכם, לפחות לפני שהאחים הקטנים השתלטו עליו כי אתם בכלל לא מגיעים, אתם נאלצים לבזבז כל כך הרבה זמן יקר על נסיעות מתישות. במקרה הטוב תמותו משעמום, ובמקרה הפחות טוב תצליחו להירדם ותתחרטו על כך כשהצוואר שלכם לעולם לא יחזור לקדמותו.

      בני זוג? כמה קשה זה הולך להיות. להתראות, תרתי משמע, לא לעיתים תכופות. והרי עד שחוזרים הביתה מנסים לכבוש את כל העולם, לפעמים העייפות משתלטת ולפעמים החברים, אבל על כל פנים, זה בכלל לא עסק נעים.

      אז נישן מעט מדי, נפגוש רק חלק מהחברים, המשפחה לא תהיה באמת מרוצה מכמות ההופעות שלנו לאירועים המשפחתיים. כך נעלה על האוטובוס של יום ראשון בבוקר. שמחים וטובי לב? לא בשלוש השנים הקרובות.

      רחוק מהבית

      מה נשאר מחוויית השירות הצבאי אם לוקחים ממנה את הסחבקייה, הריחוק מהבית, העצמאות? האם הזיכרונות מהצבא של ג'ובניק שעשה יומיות יהיו זהים לשל חייל ששירת רחוק, וראה את הבית רק פעם בשבוע במקרה הטוב?

      חברים מהצבא הם חברים שאתה אמור לעבור איתם דברים. יש הבדל מאוד גדול בין קשר עם החבר שלך לאוהל, לבין הקשר עם החבר שלך בהפסקת הסיגריה רגע לפני שחותכים הביתה כשעוד אור בחוץ. כמובן שלא כל מי שמשרת בבסיס סגור הוא קרבי, אך החוויה והכלים שרוכשים שונים בתכליתם.

      מפונקים? כולם אומרים לכם שאתם ילדים של אמא? זה הזמן להתבגר. שירות בבסיס רחוק יכול ללמד אתכם מה זה עצמאות, בגרות אישית ואחריות. בזכות השירות הרחוק אנחנו יכולים לומר שהצעירים שלנו בוגרים יותר בהרבה מהצעירים בארצות אחרות, שעוד לא פרצו לעולם האמיתי והתמודדו עם משהו מחוץ למערכת הלימודית.

      הרי כאן זה לא בית ספר, מזה כבר היה לנו מספיק. אתם באמת רוצים להעביר שנתיים או שלוש במתכונת דומה למה שעברתם בשניים עשר השנים האחרונות? באים בבוקר והולכים בצהריים? זה הרי כל כך דומה לשאר המסגרות הרגילות – בית ספר, אוניברסיטה, עבודה. יש לנו הזדמנות לשבור את השגרה ולנסות משהו אחר. מעט נפחיד, אבל כנראה טוב יותר!

      בנוסף, בואו לא נשכח שמי שלא מגדל עצי שטרות בחצר האחורית בכפר שמריהו, יהיה לו קצת קשה לצאת יומיות מבחינה כלכלית. אז נכון שלא משלמים על התחבורה, אבל למפונקים שבינינו יש אוטו צמוד ששותה דלק. גם לאלה שלא, יש הוצאות רבות בהרבה מאשר לחיילים שנמצאים רחוק ואין להם שום דבר בהישג יד במשך רוב השבוע.

      ולמרות שאני עושה הכללה די גסה, רוב התפקידים המשמעותיים יהיו בבסיס סגור, ובכל מקרה כל החברים שלכם יהיו בצבא במשך השבוע... אין לכם מה לעשות בבית!