פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אני לא זמין: בעד או נגד החוק שאוסר סלולרי בכיתות

      הצעת חוק חדשה תאסור עליכם להשתמש בסלולרי שלכם בזמן השיעור. גזירה איומה או דווקא אחלה רעיון? רק אתם מחליטים כאן

      נגד הצעת החוק!

      טלפונים סלולרים הם רכוש פרטי שלנו, התלמידים. לפי הצעת החוק ההזויה החדשה, תלמידים יצטרכו להפקיד את הטלפונים שלהם בתיבה מיוחדת בתחילת השיעור ויוכלו לקבל אותו רק בסיומו. מכיוון שלפחות בתי הספר שיצא לי להכיר לא חילקו טלפונים סלולרים על חשבונם, אין שום סיבה שיכתיבו לנו מה לעשות עם רכושנו הפרטי והאישי!

      נראה כאילו איש לא חשב על ההצעה הזאת ממש עד הסוף – "האחריות על קבלת המכשירים ועל החזרתם תהיה בידי המורה." ומה יקרה אם התיבה תיפרץ ותיגנב? המורה אמור לקחת אחריות כלכלית ולהחזיר לתלמידים את התשלום בשווי הטלפונים? אני בטוחה שהם יעדיפו שכל הכיתה שלהם תסמס כל היום מאשר לחלוק את המשכורת הצנועה שלהם עם חברות הסלולרי השונות על לא עוול בכפם.

      נוסף על כך, ידוע שהפרעות בשיעור יהיו תמיד ובכל מצב. כך שאם מסתכלים על הסיטואציה מנקודת מבט הגיונית ניתן לראות בקלות כי התעסקות בסלולרי היא הדרך שהכי פחות מזיקה להתנהלות תקינה של השיעור. העברת פתקים, שיחות, זריקת חפצים וכו' נכנסים לקטגוריה של הפרעה המונית שגוררת מספר אנשים. ההתעסקות במכשיר הנייד היא אישית ולא גוררת הוצאה כפויה של תלמידים קשובים מהריכוז. כל עוד המכשיר על שקט, מורים אמורים לעודד שימוש בו במקום לגנותו – מי שלא מעוניין להיות קשוב, מרוכז ופעיל בשיעור לא יהיה אף אחד מהשלושה גם אם הטלפון הסלולרי שלו יונח בתיבה מיוחדת. ההבדל הוא שבעזרת הסלולרי הוא לא יגרור בן זוג לדו שיח או הפרעה דומה.

      הניסיון המגוחך הזה להעביר את הצעת החוק הזו שוב מתיימר לפתור רק את הסימפטום ולא את הבעיה משורשה – דרך אחת לדוגמא היא להעלות את רמת המורים ואת תנאיהם כדי שהם יוכלו לעבוד בקצת פחות שנאה למקצוע ולתלמידים ולגרום לפחות שיעמום, התעסקות בגורמים חיצוניים כמו סלולרי ולהפרעות בכיתה. אבל להגדיל ראש? אנחנו? לא... בואו נבנה תיבה וניקח להם את הטלפונים. השלב הבא: כל תלמיד מחויב בענידת אזיקים שימנעו ממנו להפוך את ידיו לכרית מאולתרת.

      בעד הצעת החוק!

      אין גבול לרמת התלות שלנו במכשיר הנפלא הזה, הטלפון הנייד. רובנו מסתובבים עם הנייד שלהם 24 שעות ביממה ולא נפרדים ממנו אפילו בשירותים, באוטובוס, בבילויים או בלילה (מוטען קרוב קרוב...).

      לא יקרה שום דבר אם יגבילו אותנו מעט. הצעת החוק לא מכתיבה הפקדת הטלפון מרגע הכניסה לבית הספר ועד היציאה. היא בסך הכל לא מאפשרת שימוש בשיעורים עצמם. אישית, זה עשוי לעשות פלאים אפילו לחשבון הטלפון שלי.

      בנוסף לערך החינוכי שבדבר, אין להתעלם גם מהיתרון הבריאותי. זה לא סוד שהקרינה הרבה שמפיץ הטלפון הנייד לא בריאה לגוף, במיוחד לא במינונים הגבוהים שאנחנו משתמשים בו. אנשים שלומדים בבתי ספר עוד צעירים ולפעמים נוטים לזלזל במחשבות לעתיד לגבי בריאותם והנזקים שהם גורמים לגופם ביודעין – בדיוק בגלל זה אנחנו לא יושבים בכנסת. חבר הכנסת אריה ביבי כן.

      באווירה שבה בכל שיעור עולים מאות סטטוסים לפייסבוק, נשמרות ונשלחות עשרות תמונות מהכיתה בזמן לימודים ויוצאות המוני שיחות ומסרונים באופן חופשי כל כך – מאוד קשה ללמוד. ההורים נכשלים בחינוך וכנראה שבדרך הטובה זה לא הולך – הגיע הזמן לפעול בצורה אגרסיבית יותר.

      החוק נהדר מסיבה נוספת וחשובה – בזבוז זמן לימודים. בכל תחילת שיעור יאלצו 40 תלמידים להכניס את הפלאפונים שלהם לתיבה אחד אחרי השני ובכל סוף שיעור – לקחת אותם. כך שבפועל חצי מהשיעור ייעלם לטובת ההסדר החדש.

      בואו לא נשכח שחוק מדינה הוא הרבה יותר חשוב מחוקי תקנון בית ספר וסביר להניח שבמידה והצעת החוק תעבור העניין יקבל במה והתעסקות. הגיע הזמן שהרשות המחוקקת, שיש בידיה כוח כה עצום וחשוב תנצל אותו באחת מנקודות החולשה הגדולות ביותר במדינה – החינוך. אולי זאת ההזדמנות שלנו לעלות על סדר היום.

      אז תוציאו פלאפונים ותתחילו להפקיד אותם! יהיה לכם את כל שאר היממה לצד המכשיר המסרטן, אם חסר לכם זמן איכות איתו.