פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עושים CTRL Z

      הגולש האנונימי מצא את עצמו נותן מכות למישהו חלש ממנו, רק כדי להרגיש שייך. עד היום זה מציק לו

      זה היה לפני שנתיים, בכשהייתי בכיתה ח'. לא הייתי מהבחורים המקובלים האלה שמסתובבים כל ההפסקה עם עשרות חברים, מקסימום מצטרף למשחק כדורגל כשחסר להם מישהו. בשאר הזמן היה לי רק חבר אחד, השאר לא ממש שמו עליי.

      באמצע השנה הצטרף אלינו תלמיד חדש, ההורים שלו עברו לגור כאן מעיר אחרת. מההתחלה היה ברור לכולם שהוא לא ירכוש הרבה חברים... הוא היה שמן מאוד וחסר ביטחון. החוסר ביטחון שלו הפך אותו גם לדי קרצייתי.

      די מהר כולם התחילו לצחוק עליו, בהתחלה בקטנה אבל הוא הפך ממש לשק החבטות של הבנים בכיתה, היו זורקים עליו תיקים וכאלה. הוא היה מקלל בחזרה וזה רק היה מחמם אותם. זה קרה כמעט כל יום, כי בשלב מסוים הוא כבר היה מחומם עליהם מראש ומתחיל בעצמו את הקטטה.

      ואז פעם אחת גם אני השתתפתי בזה... אני ממש לא גאה בזה. כולם ירדו עליו ולי היה משהו ממש שנון להגיד, אז אמרתי וכל הבנים צחקו, וקיבלתי תחושה טובה כזאת של כאילו אני חלק מהם. וכשזה התפתח למכות הצטרפתי, ואני אפילו לא זוכר איך זה קרה, אבל יצא שבעטתי לו בפנים.

      הייתי בהלם אחר כך. הוא לא הלשין עליי והבנים הבינו שהם קצת הגזימו והניחו לו לאיזה כמה ימים (אחר כך שכחו מזה והכול התחדש) אבל אני לא הצלחתי לשכוח איך דווקא אני הייתי היחיד שאשכרה בעט לבנאדם בראש, רק כדי להרגיש חלק מהבנים, אפילו לא בגלל סיבה מיוחדת.

      זה אירוע שאיכשהו נעלם וכולם שכחו אותו, אבל אני לא שוכח. כל פעם שאני נזכר בו אני מתכווץ, ורוצה רק למחוק את הרגע שבו הייתי מפלצת.