פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שבוע פ33ה

      מלך הפייסבוק נבחר לאיש השנה, הגשם שטף את המדינה, האסון בכרמל עדיין זועק, ולמה בטקס פרס נובל היה כיסא ריק? סיכומשבוע

      זאת הייתה התמונה הרטובה שהייתה חתומה על הספתח של השבוע הזה:

      נזקי הסופה בנמל תל אביב, דצמבר 2010 (נמרוד סונדרס)
      הים מתנפל על הטיילת בתל אביב (צילום: נמרוד סונדרס)

      נעים להכיר: מיני הוריקן רטוב פקד את השבר הסורי אפריקני וסידר לנו שלוליות מגודלות, ניקוז שלא עמד בכמויות המים המבורכות ומשחק כדורגל שהופסק במחצית. המסעדות בנמל תל-אביב נאלצו גם הן לקטוע את שגרת יומן בלי שום התרעה מוקדמת, כי הרי רק לפני שנייה השמש המיסה לנו את הצלחות. נראה שכמה ימים אחרי שהגשם התאייד כלא היה, ניתן לחתום על שורה תחתונה קצת הזויה בצורה של סימן שאלה: אם כל כך חיכינו לגשם שישבור את היובש ויצנן לנו את קרני השמש, האם שווה להיערך אליו קצת יותר בפעם הבאה, או שעדיף פשוט לתת לאיתני הטבע לבלגן קצת את האזור פעם בכמה יובלים? אתם מוזמנים לנסות לענות על הסוגיה בעצמכם.

      תחנת דלק ברחוב כצנלסון בבת ים שקרסה בעקבות הסופה, דצמבר 2010 (נמרוד סונדרס)
      תחנת דלק שלא הייתה ערוכה לקראת הסופה (צילום: נמרוד סונדרס)

      שלג בעיתו

      ובדיוק בהקשר לזה, סידר לנו הגשם גם את חניכת המקום היחיד שגורם לנו להרגיש אירופה. הרי החרמון רק חיכו לסופה של מעלה שתתרום להם כמה מסות של פתיתים לבנים על הראש, כדי שאתר החרמון יהיה פעיל. לקח לזה זמן להגיע, אבל השתלם לחכות: יום וחצי של סופה עשו היטב את העבודה, ובצירוף השמש שחזרה בהמשך השבוע, נראה שלא היה אידיאלי יותר מהסופ"ש האחרון לנסיעה צפונה, שתגרום לנו להרגיש קצת את החורף האמיתי.

      שלג ראשון באתר החרמון, דצמבר 2010 (בכר שינאווי)
      ווווווווווויייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!! (צילום: בכר שינאווי)

      רק שלא נשכח

      והיה גם כעס מהול בעלבון השבוע. משפחות הרוגי האסון בכרמל לא נתנו לזמן לעשות את שלו ולהשכיח את האירוע שצרב מדינה שלמה רק לפני שבוע וקצת. את הזמן שעבר מאז הם מנצלים כדי להשמיע את קולם בפני כל מי שרוצה – וגם מי שלא – כדי לדרוש ממי שצריך לתת את הדין, כדי שמשהו פה ישתנה. ואולי, איכשהו ומתישהו, איזה לקח יופק מהשריפה שכילתה לנו חמישה מיליון עצים - ובעיקר גבתה כל כך הרבה כאב בלבבות של כל כך הרבה אנשים.

      אח ההרוג בשריפה: המשפחות רוצות לדעת את האמת (גדעון צנטנר)
      סודכי ביבר, אחיו של שאדי ביבר שנהרג באוטובוס הצוערים (צילום: גדעון צנטנר)

      נתנו לו ב??ל?ייק

      זה היה עניין של זמן עד שמארק צוקרברג, האיש שאחראי על הלייקים שלכם, יקבל חותמת סופית ורשמית על הרבולושן שעשה כאן בשנה האחרונה. השבוע זה הגיע, לא הפתיע אף אחד (כולל את צוקרברג עצמו, תנו לנו לנחש) וכקינוח גם נתן למארק את הלוקסוס להוסיף עוד אבן דרך לרקורד שלו: מעכשיו הוא במועדון אנשי השנה של טיים. לייק.

      מארק זאקרברג, מייסד פייסבוק (AP , Time Magazine)
      פייר, ג'סי אייזנברג יותר חתיך (צילום: AP)

      והפרס מוענק ל...רגע, הוא פה?

      ואיך אפשר בלי איזה מיני תקדים ביזארי שיעשה את השבוע הזה מעניין? את החלק הזה של התפריט קיבלנו בטקס פרסי נובל לשלום, כשהפרס הוענק לאדם שלא היה נוכח בטקס, ושאף נציג שלו לא הגיע לקחת את הפרס. המדובר בליו שיאובו, פעיל זכויות אדם סיני שנכלא על ידי השלטונות. את מקומו מילא כיסא ריק שניסה להראות, בסוג מסוים של סמליות, שהוא היה צריך להיות פה – והודות לממשלה סינית אחת הוא לא. עכשיו השאלה אם לבו של איזה סיני אחד יתרכך, והפרס יגיע ליעדו?

      גם על השאלה הזאת אתם יותר ממוזמנים לנסות ולענות בעצמכם.

      טקס הענקת פרס נובל לשלום לליו שיאובו (רויטרס)
      כיסא ריק מצד אחד, התמונה של ליו מצד שני (צילום: רויטרס)