פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      יום בחיי

      מתגייסת בקרוב? לא יכולה לחכות? מתרגשת? נועם ניזרד, חיילת משופשפת, תתן לך חלון לחייה הצבאיים

      יצאנו לחקור את הזן הנדיר הנקרא "פקידותופולוס", אשר גדל בנבכי המשרדים הצה"ליים ומתאפיין בהבעה ממורמרת וחוסר מעש משווע. בסופו של יום נגלה האם אכן כדאי להיות פקידה. לשם התחקיר התלווינו אל נעם, משקי"ת בצבא הגנה לישראל. נתעד אותה ברגעי השפל של יומה במשרד (נגמר הקפה במשרד) וברגעי השיא (היא ירדה לשק"ם לקנות קפה חדש). תהנו!

      גאיה טראוב מתגייסת (שוקה כהן)
      כיף להתגייס (צילום: שוקה כהן)

      זמן: 8:30 בבוקר. מקום: משרד השלישות הגדודי.

      נעם ניזרד נכנסת למשרד עם הליכת זומבי ופרצוף של כן-הרגע-קמתי-ואני-נראית-זוועה. היא מתעלמת מכתבנו והולכת לכיוון פינת הקפה. רגע אחרי שהיא מחזקת אותו עם כפית וחצי סוכר היא מבחינה בנו לפתע ואומרת: "אה, הגעתם. מגניב".

      שנתחיל?

      יאללה.

      טוב, אז במילה אחת- איך נראה יום בחייה של משקי"ת שלישות?

      וואלה פ'סדר כזה.

      מה עושה לך את היום?

      כשהוא נגמר.

      מה הזיכרון הכי טוב שיש לך מכל התקופה שלך כאן כמשקי"ת שלישות?

      אממממ, כשנתקעתי עם הראש במיטת ברזל שמעליי והיה לי חשש לזעזוע מוח.

      מה? אבל זה נורא!

      נורא? חודשיים גימלים, בנאדם! זאת הייתה התקופה המאושרת בחיי כמשקי"ת שלישות.

      אסתי גינזבורג, חן אהרוני (אביב חופי)
      אסתי, בבקשה תלמדי את נועם איך נהנים. קצת (צילום: אביב חופי)

      אבל בכלל לא היית בשלישות.

      זה העניין.

      המפקדת של נעם נכנסת לפתע למשרד, מתעלמת בגסות רוח מכתבנו ופונה אליה בטון שלא היה מבייש את אחרון פעילי המפלגה הניאו נאצית.

      מפקדת: תייקת את הדוחו"ת בוקר בקלסר הזה... נו איך קוראים לו ברח לי השם... אממ, אה כן, קלסר דוחו"ת בוקר?

      נעם: ברור! נראה לך שאני אשכח דבר כזה?

      מפקדת: טוב, אני אבדוק אותך על זה. ותזכרי, אם זה יגמר כמו הפקס למפקד הבסיס את מרותקת לבסיס ל-21 יום. זה ברור?

      נעם: בטח שברור אחותי. אהה, המפקדת.

      המפקדת יוצאת מהמשרד. נעם נוטלת לידיה את העט הקרוב ורושמת במחברת- 'לעשות: 1. להוציא את דוחו"ת הבוקר מהפח של הגריסה'.

      למה את לא עושה את זה עכשיו?

      כי עכשיו זמן לארוחת צהריים. בוא.

      זמן: 13:00 בצהריים. מקום: חדר אוכל. התרחשות- אין כזאת. לסצנה הבאה.

      זמן: 20:00 בערב. מקום: מגורי הבנות.

      אוקי, אז מה עושים עכשיו?

      יושבים.

      ועכשיו?

      יש לך שתי אופציות. הראשונה היא לבהות בתקרה ולחלום על השחרור.

      ושנייה?

      לבהות ברצפה ולחלום על השחרור.

      אלין לוי, חן אהרוני (אביב חופי)
      עליתם עלינו. אנחנו שמים פה תמונות של סלבריטאים חיילים כדי שלא תרגישו לבד

      טוב, נעם, זה לא יכול ללכת ככה! הגענו לכאן כדי לצלם יום בחיי והדבר הכי מרתק שעשית היום היה להוסיף כפית וחצי במקום שתיים לקפה שלך!

      היי, זה ממש לא נכון להגיד שזה הדבר המרתק ביותר שעשיתי היום!

      כן? מה פספסנו?

      ירדתי גם לזרוק את הזבל.

      אני חושב שכדאי שנבטל את הצילומים האלה, ונלך לבדוק אם כדאי ללכת להתנדב בעמותה למלחמה באלפקות. זה כבר יהיה מעניין יותר, אני בטוח.

      אוקיי, אתה רוצה מעניין?

      אה, נראה לי שכן!

      בסדר, אני אתן לך מעניין. אבל קח בחשבון שהמעניין שאני הולכת להראות לך הינו מעניין בדרגת סיווג 10, ושאין משם דרך חזרה. אז לפני שאני מראה לך את זה, אתה בטוח שאתה רוצה מעניין?

      בטוח.

      אוקי. רק כבה את המצלמה.

      זמן: לא ידוע. מקום: חור ליד דימונה

      כתבנו עומד רועד מקור ומנסה לתפוס טרמפים.

      צלם: אז מה המעניין שהיא הראתה לך?

      כתבנו(בטון ממורמר מהרגיל): היא חיילת בכור האטומי מסתבר. עניין השלישות הוא רק כיסוי.

      צלם: או אה, אז מסתבר שכן כדאי להיות פקידה לא?

      כתבנו: שתוק ותוציא את האגודל. אנחנו צריכים לחזור עד 8 בבוקר לאולפן.