פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מרד נעורים

      למירון נמאס שהמורות אומרות לו מה לעשות, ועוד יותר נמאס לו מכם, קונפורמיסטים שנותנים להן. מרד!

      דיכוי. זה מה שעושים לנו בבית הספר. מכיתה א', עד סיום התיכון מנסים לדכא את רוחנו. כן, אל תסתכלו עליי ככה. זה מתחיל בכיתה א' כשאתה חייב לשבת ואסור לך לדבר, לשאול או לחיות. בכל פעם שאתה עובר קצת על החוק הנוקשה, אתה ישר ננזף. אז מה אם אתה בן 6? אתה צריך ללמוד עכשיו.

      אני לא פסיכולוג, ולא מתיימר להיות מישהו שמתעסק במקצוע, אבל אני מאמין שהטראומה שנוצרת אצלנו בתור ילדים קטנים שרק הגיעו לבית הספר וכבר צועקים עלינו זה מה שמוביל את דרכינו במשך כל חיינו. אז מה שאנחנו לומדים? להיות צייתנים? ללכת בדרך אחת, לא לסתות, לא לנסות לעשות משהו אחר כי זה לא נכון. יופי. החיים הם לא מתמטיקה. אין פה נכון ולא נכון. כל אחד צריך לחיות כמו שהוא רוצה.

      עטיפת האלבום The Wall של פינק פלויד (סריקה)
      הם אמרו את זה לפנינו ולא פחות טוב. "החומה", של פינק פלויד (צילום: סריקה)

      יצא לי להיתקל לא פעם ולא פעמיים, במיוחד בשנים האחרונות, במורות "שיודעות" מה נכון ומה לא נכון. האמנם? תמיד הייתי מטרד למורות שלי, כי אף פעם לא הקשבתי למורה. תמיד אהבתי לעשות דברים בדרך שלי, בדרך שונה משאר הכיתה. תמיד שאלתי שאלות וחקרתי את מה שהן אומרות ובניגוד מוחלט לשאר הכיתה לא אמרתי אמן לכל מה שיצא למורה מהפה. השאלות שלי, החקר שלי, זה שאני עומד על העמדה שלי, זה מה שגרם לי להיות ה"כבשה השחורה", מה שגרם למורות לא לאהוב אותי ולנסות ל"חנך" אותי ביד קשה יותר וכך לנסות לכפות עליי את הדרך.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      את יודעת הכל? אנחנו בספק (צילומי אילוסטרציה: Shutterstock)

      אבל בימינו, הייתי מצפה מהמורות לנהוג בצורה הפוכה. להראות לנו שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו רוצים! לעשות מה שאנחנו מאמינים בו, ולחזק בנו את הסקרנות. ללמד אותנו לשאול שאלות ולא להיות פסיבים לחברה שלנו. ללמד אותנו להיות ערכיים ויצירתיים. הייתי מצפה שיחנכו אותנו לא להיות אותו דבר, שבית הספר לא יהיה פס ייצור לאנשים קונפורמיסטיים. הייתי מצפה שבית הספר והמורות ילמדו אותנו להיות אנחנו. ושאנחנו הכי טובים בעולם, לא משנה מה אומרים לנו.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      תחשבו לבד! אתם רובוטיים?!

      לצערי, אני לא יכול להגיד שהמרד שלי הצליח לחלוטין.
      המחשבה שלי השתנתה כי איכשהו המסרים שלהן הצליחו לחדור עליי ולהשאיר שם את החותם. אבל שלא תטעו, גחלת המרד עדיין דולקת ולא נכבתה לחלוטין, גם אצלכם (כן, אצלכם הקונפורמיסטים!) הגחלת דולקת.

      אני רוצה לנצל במה זו ולקרוא לכל המהפכנים והמהפכניות ליצוק קצת דלק מרדני לתוככם, ולהדליק מחדש את גחלת המרד. לא לקבל כל דבר כמובן מאליו, לא להגיד אמן לכל דבר שאומרים לכם. לבדוק, לדעת, לנקוט עמדה ולהיות אתם. להגשים חלומות ולהזכר בחלומות שלכם. אל תכנעו.

      בהצלחה!