פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בדרכים

      שנה קשה אבל גם מסעירה עברה על נועם פנחסוב. הוא הוציא אלבום, הסתובב בארץ והגיע נמוך מהרצפה עצמה. סיכומשנה

      כמו שבטח כבר הספקתם להבין דרך ההכרות הדלה איתי דרך הבלוג, אני לא בנאדם של סיכומים. אבל השנה האחרונה שעברה עליי באופן אישי הייתה מיוחדת ומלאה באירועים שהייתי קוצה לקבץ ולשתף אתכם בהם. בתחילת השנה יצא אלבום הבכורה שלי "אני וכל המחשבות" לחנויות, מה שגרם לכך שלא יצאתי מהבית כמה ימים מרוב התרגשות. רק לאחר כמה ימים הוצאתי את עצמי מהבית, אזרתי אומץ והלכתי לחנות הדיסקים הקרובה לביתי כדי לבדוק אם הוא באמת שם, אם הוא קיים, אם הוא על המדף.

      דפדפתי יחסית ברפרוף בשורת הדיסקים באות נ' ולא מצאתי, עברתי לשורה באות פ' וגם שם לא מצאתי. הרהרתי לעצמי שאולי הוא עוד לא הגיע לחנות הספציפית הזאת, או בכלל לרשת חנויות הדיסקים הזאת, ואז העיר אותי מההרהורים המוכר הנחמד שניגש אליי ושאל אם אני צריך עזרה. שאלתי אותו בחזרה אם הגיע הדיסק החדש של נועם פנחסוב. הוא לקח אותי אל האגף שבו נמצאים כל הדיסקים החדשים שיצאו, אגף די מרגש, וראיתי את האלבום שלי בשורה האמצעית מחכה שיקנו אותו. זו הייתה חתיכת התרגשות שלא אשכח.

      נועם פנחסוב (יח"צ)
      מרגש להוציא אלבום. תארו לעצמכם (צילומים: יחצ)

      זמן קצר אחרי יציאת האלבום, הוזמנתי להופיע בפסטיבל הפסנתר שמתקיים בכל שנה בסוזן דלל בתל אביב. ההופעה בפסטיבל הייתה עבורי התגשמות חלום וקפיצת מדרגה מבחינה אישית ואמנותית. בוצעו שם שירים מתוך האלבום בעיבודים אקוסטיים חדשים שהתבססו על פסנתר. היה מעולה.
      הופעתי עם להקתי ברחבי הארץ, מה שצבר לי המון חוויות טובות, מרגשות וגם כאלה שפחות אבל מי זוכר. הופענו בת"א, בחיפה, בבבאר שבע, בירושלים. בפסטיבלים, ערבי התרמה חשובים, אירועים פרטיים... היה פשוט כיף.

      בין לבין, במסע המיוחד הזה, כתבתי שירים לאלבום חדש שאותו אני מקליט ממש בימים ורגעים אלו והוא עדיין שייך לשנה המיוחדת שאני מספר עליה עכשיו. משיר לשיר הרגשתי בגרות בכתיבה, איזושהי שלמות שחיפשתי בשיריי הראשונים ולא תמיד מצאתי, גיליתי רגשות חדשים שלא ידעתי שקיימים בי ותרגמתי אותם לשירים.

      נועם פנחסוב באולפן ההקלטות (יח"צ , נטע אגי)
      מה איתכם? אתם יודעים לעשות יצירה ממה שאתם מרגישים?

      לא אשקר, היו המון רגעי משבר שהורידו אותי לרצפה ואפילו נמוך ממנה, רגעים כאלה שבהם הזמן לא עובר ובתוך כל הסערה הזאת לא רואים את הסוף. אבל כשנמצאים בסערה כזאת החוכמה היא לחשוב ולזכור את הרגעים הקטנים שבהם חווית, התרגשות חדשה, אהבה חדשה, שיחה עם בנאדם שסיפר לי שיצא מדיכאון בעזרת השירים. זו לא קלישאה או אגדה מעולם אחר, זה באמת דברים שנתנו לי אנרגיות ומוטיבציה להמשיך בדרך שלי להגשמה עצמית.

      נועם פנחסוב (יח"צ)
      קל להגיע לרצפה

      שבוע אחרי אני מאחל לכם קוראים נאמנים, שנה טובה, אמן וכל אחד מכם יגשים את חלומותיו ותשיגו כל מטרה שתציבו לעצמכם ותהיו מוקפים בסביבה אוהבת ותומכת. אני מאחל למשפחת שליט היקרה והחזקה שבנכם גלעד יחזור אליכם כבר בשנה הקרובה.