פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה

      חושבת שאת אולי נמשכת לחברות שלך? מרגיש כמו אאוטסיידר וחייזר? הפסיכולוג ארז עונה

      בת 14 שואלת:

      יש לי חבר כבר מעל שנה, והחלטנו לקיים יחסי מין בעוד חודשיים בערך. הבעיה היא שבזמן האחרון יש לי חלומות מין על כמעט כולם חוץ מחבר שלי (על חברות, ידידים ומכרים שלי). אני לא יכולה להתייעץ עם חבר שלי בגלל שהוא ייעלב שאני חולמת חלומות כאלה על מישהו חוץ ממנו (מקרה דומה התרחש לפני שנה, והוא מזכיר לי את זה עד היום). גם לגבי החלומות מין, וגם לגבי החבר - מה זה אומר? האם זה קשור שלפני זמן קצר החלטתי שאני ביסקסואלית ושאני נמשכת לחברות שלי?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      את החלומות שלך ניתן להבין בכמה צורות. ראשית, בחלומות יש התגשמות של משאלות וחוויה של רגשות שאנחנו לא חווים בחיים שלנו בדרך כלל ולכן ייתכן שדווקא בגלל שעם חברך יש משהו מציאותי ביחסים, הפנטזיות הלא ממומשות הנוספות שלך מוצאות מקום להתבטא בחלומות, הדבר לא בהכרח מעיד על היעדר משיכה אליו. יחד עם זאת, יש אפשרות נוספת שהייתי בוחן והיא שיכול להיות שהחלומות שלך משקפים חששות שאת חווה לקראת תחילת קיום יחסי המין ואולי צד בך שלא שלם עם ההחלטה. מצד אחד נכון שהדבר נעשה בתוך קשר מחייב שמתקיים זה זמן מה וזה מאוד יכול להועיל. יחד עם זאת, גילך הצעיר יחד עם זאת השאלות המהותיות והטריות שאת מעלה לגבי הנטייה המינית שלך גורמות לי לשאול את עצמי אם לא עדיף היה שהיית ממשיכה לבחון את הנושא יותר לעומק.

      המוכנות לקיום יחסי מין מצריכה מוכנות פיזית ונפשית שבדרך כלל בגילאי 14 טרם הבשילה. קיום יחסי מין (ובעיקר כאלה בריאים ומהנים) מצריכים יכולת בוגרת ליצור אינטימיות ולקיים תקשורת פתוחה כמו גם לפתח מודעות לצרכים ולרגישויות שלנו וגם של בן או בת הזוג, דברים שמתפתחים בהדרגה בשלב מאוחר יותר. כמו כן, המוכנות לקיום יחסי מין קשורה ביכולת לקחת אחריות על השימוש באמצעי מניעה כמו גם יכולת להתמודד במצבים של הריון לא רצוי. ישנם מחקרים המעידים שלקיום יחסי מין בגיל מוקדם, ישנן השלכות שליליות פיזיות ונפשיות ובעיקר על בנות. לכן, הייתי ממליץ לך בחום להמשיך ולבחון את הסוגיות השונות שאת מעלה ולתת לעצמך זמן נוסף לברר את אותם נושאים בטרם תקבלי החלטה.

      בת 15 שואלת:

      אני די מפותחת לגילי, ויש לי סיטואציות מביכות ולא נעימות עם בנים. בנים בכל הכיתה והשכבה שלי חושבים עליי מינית בלבד בשנה האחרונה. בהתחלה זה היה די מחמיא שהם אומרים דברים כאלה רק עלי אבל אח"כ זה החמיר. לא משנה היכן הייתי נמצאת, תמיד היו מעירים על גופי בפומבי כשהייתי לבד או עם חברות, או עם כל הכיתה, זה לא שינה להם. ביקשתי מהם להפסיק כמה פעמים אבל הם המשיכו. בזמן האחרון לאור יחס התגובות שלהם אני לא רוצה ממש לבלות עם בנים בבריכה, בים ועוד, משום שאם ככה הם מתנהגים ומדברים אליי בבית ספר וברחוב, איך הם יתנהגו כשאני אהיה איתם בבריכה ואלבש בגד ים? בנים כל הזמן חושבים עליי מינית בלבד. איך אני יכולה לגרום לבנים לא לחשוב עליי מינית בלבד, אלא בנוסף?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      לקבל מחמאות על המראה שלנו זה מאוד נעים, ואני יכול להבין כיצד תשומת הלב שהתחלת לקבל מהבנים נחוותה בהתחלה כמשהו חיובי. יחד עם זאת, כרגע שאת מרגישה שההערות הללו פוגעות בך זו זכותך המלאה לדרוש מהם לחדול מכך. מכיוון שכנראה הבנים שסביבך היו תחת הרושם עד עכשיו שההערות על המראה שלך הן לגיטימיות מבחינתך, חשוב שהמסר שלך יהיה חד משמעי ככל האפשר לגבי העמדה שלך כלפי ההערות הללו.

      הערות בעלות אופי מיני יכולות להיות מאוד פוגעות עבור כלל האנשים וגם עבור בנים (רק שהם פחות נוטים להודות בכך) ועל כן סוג כזה של הערות הוא גם אינו חוקי ונקרא הטרדה מינית. חשוב להדגיש שסוג כזה של הערות הוא אינו לגיטימי בכל מקרה, גם אם האדם כלפיו מכוונות ההערות אינו מוחה, או עושה רושם שנפגע שכן ייתכן מאוד שהוא פשוט לא מסוגל להודות בכך. נסו לחשוב כמה פעמים חשתם פגועים מדבר מה אך העדפתם להסתיר את הפגיעה ובמקום זאת חייכתם במבוכה.

      לכן, השלב הראשון בהתמודדות יהיה להבין עם עצמך שהדרישה שלך להפסיק את ההערות היא לגיטימית ואפילו הכרחית שכן בהיעדר גבול ברור שיוצב לאותם בנים, המצב אכן עלול להחריף. כדי להתעמת עם אותם בנים בצורה יעילה את יכולה לעשות מספר דברים. ראשית, בשלב הראשון הייתי ממליץ לך לדבר עם אותם בנים (או רק עם המנהיגים של אותה קבוצה) אחד על אחד ובמקום שקט ולא כאשר הם בקבוצה ויש אנשים סביבכם. כאשר הבנים נמצאים ביחד הדינמיקה שיש לקבוצה מחלקת את האחריות בינם ופחות סביר שייקחו ברצינות את מה שאת אומרת.

      את יכולה לעשות זאת בעצמך או לבקש מחברה לקיים שיחות אישיות כאלה איתם. כאשר מישהו מדבר בצורה מינית לא מתאימה, בדרך כלל יש לו ידיעה בתוכו על כך שמה שהוא עושה אינו מכובד ואל אף שבתוך קבוצה פחות ירגיש בנוח להודות בכך, בשיחות אישיות מאוד סביר שיוכל להכיר במשמעות האמיתית של אותן הערות. במידה והדבר לא עוזר את יכולה להזהיר את אותם בנים (שוב, באופן אישי) שהשלב הבא יהיה לפנות לגורם נוסף (כמו מורה או יועצת) ולבסוף אם אותן הערות לא נפסקות, מאוד חשוב שתערבי את אותם גורמים ואפילו את המשטרה.

      לגבי המחשבות, מאוד קשה לשלוט במחשבות שיש לאחרים ובכל מה שקשור למין, לפחות בגיל ההתבגרות, המחשבות הללו ימשיכו להיות שם בעוצמה גבוהה. בעתיד כאשר שאר הבנות בגילך יהיו יותר מפותחות מבחינה מינית הדבר יפחית את הפוקוס שיש עליך ויאזן את המצב. עד אז, את יכולה לנסות להצניע מעט יותר חלקים בגופך שמושכים תשומת לב וללכת לים ולבריכה עם חברים וחברות איתם את מרגישה יותר בנוח.

      בן 16 שואל:

      אני לאחרונה מוצא את זה מאד קשה לחיות בעולם של בנים, כבחור. אני לא אוהב אלימות, לא אוהב תחרותיות, שונא ספורט. אני כן אוהב מוזיקה, אבל נראה שאני ממש "לא מתאים" ושונה מכולם. אני מרגיש כמו חייזר. יש שיגידו שככה זה בגיל הזה, אבל אני חושש שזה לא קשור לגיל אלא למי שאני. איך יוצרים תחושת שייכות? זה משהו שאפשר לטפל עם כדורים או משהו?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      לכל אדם תחומי עניין ואופי משלו, שהרבה פעמים לא תואמים את הסטריאוטיפ שיש לחברה על מה שמצופה מהמין של אותו אדם. בנוסף, אותן ציפיות חברתיות הן משתנות מתקופה לתקופה ולא משקפות איזו אמת מוחלטת. לדוגמא, בימי הבניים גברים במעמד גבוה היו נוטים להתאפר ולענוד תכשיטים, דבר שהיום פחות מקובל.כמו כן, בגיל ההתבגרות יש הקצנה של הסטריאוטיפים הללו ופחות מוכנות לקבל שונות בקבוצה והנטייה הזו מתמתנת בהמשך. כאמור ישנם בנים רבים שחולקים את החוויה שאתה מתאר ולכן אפשרות סבירה היא שתנסה למצוא קבוצות אחרות בהן תחומי העניין דומים לשלך. אתה יכול לעשות זאת בתנועות נוער, או ללכת לחוגים (לדוגמא חוגיי נגינה) או בכל מקום אחר בו תפגוש אנשים חדשים ואולי בקרבם תרגיש שייכות. אתה יכול גם לנסות ליצור חברויות עם ידידות וייתכן שאיתן תמצא שפה משותפת.

      במידה ובכל זאת עדיין אתה מרגיש קושי ליצור קשרים הייתי ממליץ לך להתייעץ עם גורם נוסף כמו ההורים, יועצת בית הספר, מורה או אח גדול כדי לברר אם הקושי להרגיש שייכות קשור גם בקושי במיומנויות חברתיות שעליהן בהחלט ניתן לעבוד ולשפר.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב ומטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט.

      ובואו שוב בשבוע הבא כדי לקרוא תשובות נבחרות לשאלות של גולשים