פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סופר סטאר

      ארז אלביליה כותב לכם על השבוע האחרון שלו במגה סטאר. זהו, נגמר. ביי ביי

      נגמר, וזה מוזר. המגה סטאר הזה כולה השתלט לי על כמה חודשים, ובכל זאת שום דבר בחיים שלי לא כמו לפני. אני מרגיש כאילו עברתי למציאות אחרת, אפילו שהיא נראית בול אותו דבר כמו ממקודם. עוד לא התאפסתי על החיים החדשים-ישנים שלי. אני מתעורר מעצמי כל יום בשבע וחצי בבוקר וישר מדליק את הרדיו על פול ווליום. מוזר לי השקט, הלבד. לפעמים אני אפילו שוכח שאני כבר חזרה בבית, בלי החבר'ה. הרי לפני רגע עוד היינו כולנו דבק, ושנייה אחרי לא רואים לא שומעים. דליט טוטאלי.

      מגה סטאר (yes)
      ביי ארז, ביי כולם (צילום: yes)

      התבאסתי על הגמר. חופשי התבאסתי. וואלה, באתי לפה כדי לנצח – ולא ניצחתי. אבל דוגרי, יש תנועה. אני לא מרגיש תקוע, ואני בטוח שמגה סטאר נתנה לי יותר ממה שהייתי מצליח להשיג לבד. מדברים איתי, כל מיני, קליברים, עזבו ניימדרופינג. יש דיבורים על שת"פים. יש דיבורים על הופעות. אפילו הציעו לי איזה תפקיד אורח קטן מגניב בטלנובלה על ערסים סטלנים. אני אמור להיות בד גאי שמנגן על מנדולינה ומכור לסופר-גלו.

      ואני לא מתגעגע לאולפן. רק לפעמים, כשבא לי שיהיה לי מישהו בשלוף בשביל לחפור באמצע הלילה. אני בטוח שכולנו עוד ניפגש. לפחות אני וג'ינו ורונה ונחל ומשה. קבענו שאחרי שכל אחד יתרגל מחדש לחיים שלו נעשה קפה. יש מצב שבסוף אפילו נהיה חברים - או שאולי נגלה שבחוץ אין לנו יותר על מה לדבר. שכמו שהגענו זרים, יצאנו זרים.

      טוב, אניווי, נגמר. תודה שנתתם לי להגיע לסוף. מבטיח לא לשכוח לכם את זה.

      יאללה, ד"ש בבית.

      ארז

      הרגע הכי משמעותי שהיה לי השבוע במגה סטאר?

      שנייה, תנו לחשוב... כן, הגמר.

      על מי מחברי האנסמבל הכי בא לי לצרוח שיסתום את הפה?

      עכשיו כבר מאוחר מדי בשביל לסגור חשבונות.

      אם לא היית פה היית ב:

      היי! אני כבר לא פה. סלאמת...