פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה

      מת מהתרגשות כשאתה נוגע בחברה שלך? מפחדת מבנים? הפסיכולוג החדש שלנו, ארז קרנר, עונה לכל השאלות שלכם

      בת 17 שואלת:

      כולם אומרים לי שאני נורא יפה אבל אני מלאה, ושאם אני ארזה כל הבנים ירדפו אחריי. כבר הייתי לפני שנתיים 10 קילו פחושת וכולם החמיאו לי, אפילו היה לי חבר ואחרי שנפרדנו עליתי את המשקל בחזרה, ואני לא מצליחה לשמור על דיאטה. העניין ממש מתסכל אותי כי אני לא מתחילה עם בנים בגלל הפחד מדחייה עקב הגוף שלי ואם בנים כבר מתחילים איתי, אני לא נותנת להם לגעת בי כי אני מפחדת שירגישו את השומן שלי ויירתעו ויעגלו ממני. הגעתי למצב שאני שותה אלכוהול במסיבות רק כדי שיהיה לי האומץ להתחיל עם בנים. מה אפשר לעשות?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      קודם כל, בואי נשים את זה על השולחן. הנושא של הגוף שלנו ואיך שהדימוי שלו בעינינו גורם לנו להרגיש הוא נושא רגיש מאוד, גם לבנים וגם לבנות. בנוסף, יש משהו שעלינו לקבל, והוא שהגוף משתנה כל הזמן ובטח בגיל ההתבגרות. אצל הנשים, מבנה הגוף הילדי הופך בהדרגה למבנה גוף נשי שהוא מלא ועגול יותר. טבעי אם כך שמבנה הגוף שלך היום יהיה שונה מזה שהיה לך שהיית בת 15 ושהמלאות הזו היא חלק מתהליך בלתי נמנע של התבגרות.

      בנוסף, לפעמים השמנה גם קשורה למצב נפשי, וייתכן שהעלייה במשקל שאת מתארת קשורה לפרידה שחווית מהחבר או לרגשות אחרים לא נעימים. בכל מקרה, אם זה כתוצאה מתהליך של התבגרות או ממצב נפשי או מסיבות אחרות פיזיות, השורה התחתונה היא שהגוף שלנו מועד לעבור שינויים כל הזמן והשאלה היא עד כמה השינויים שהגוף עובר, משפיעים על תחושת הערך שלנו ועל תחושת הביטחון העצמי שאנו חשים. אני מרגיש שהקושי אצלך מתחיל כאשר את מאמינה שמבנה הגוף שלך, מלא או רזה , הוא שיקבע אם תמצאי בן זוג או אם תזכי להערכת הבנים לה את מייחלת. האמונה שמבנה הגוף שלך הוא שיקבע אם תהיי נאהבת או אטרקטיבית בעיני בנים, בעצם מבטלת את החשיבות שיש לתכונות האחרות שלך: תכונות האופי והתכונות החיצוניות האחרות שלך.

      בנוסף, נראה גם שהראייה שלך את עצמך מונעת ממך לחוש אטרקטיבית כאשר במציאות מישהו אכן נמשך אליך ורוצה לגעת בך. את מייחסת את העמדה שלך כלפיי גופך גם לאחרים וחוששת שיחושו דחייה ממך גם כאשר נראה שהם מוצאים אותך מושכת כשאת מלאה. מאוד קשה להתאים את איך שאנחנו נראים לטעם של העולם. יותר סביר (ובריא נפשית) לעבור תהליך שבו נבין שאנחנו מי שאנחנו ויש מי שיאהב את זה ויש מי שלא, לא משנה מה יהיו הנתונים וככל שנאהב באמת את מי שאנחנו כך גם נרשה לעצמנו לקבל את האהבה הזו מאחרים. כדי לעשות זאת, כדאי למצוא איזון בין הנטייה הטבעית של הגוף שלנו ובין המצב בו אנחנו יכולים לחוש בנוח איתו. כדי להרגיש יותר טוב עם גופך את יכולה לנסות לעסוק בתחומים שבהם יש עבודה עם הגוף ועבודה על הקבלה שלו כמות שהו. ריקודי בטן, למשל, היא דוגמא לתחום שבו הרקדניות לומדות להכיר ולאהוב את מבנה הגוף הנשי שלהן על מאפייניו העגולים והמלאים.

      לבסוף, הייתי ממליץ לך לבדוק עם עצמך על מה את מסתמכת כשאת בונה את תחושת הערך שלך? האם מבנה הגוף שלך הוא המדד העיקרי? האם תשומת הלב לה את זוכה או לא בקרב המין הגברי היא שקובעת את שוויך? אולי בירור נוסף עם איש מקצוע יכול לעזור לך לגלות כיצד את יכולה ללמוד מאיפה את שואבת את תחושת הביטחון העצמי שלך היום וכיצד את יכולה לשאוב אותה מתכונות חיוביות אחרות שיש בך, וכך פחות תזדקקי לשימוש באלכוהול כדי לחוש אותה.

      בת 18 שואלת:

      לאחרונה הכרתי דרך תנועת הנוער שאני נמצאת בה מישהו בגילי, שמאוד מוצא חן בעיני. הוא גר בעיר אחרת ואין לנו קשר חוץ מתנועת הנוער.

      הבעיה היא שכל פעם שאני באה לדבר איתו, פשוט אין על מה לדבר. חוץ מתנועת הנוער שאנחנו קשורים דרכה, מתחילים לדבר קצת על התנועה וכאלה ואז פשוט אין על מה לדבר, ונוצרות הרבה שתיקות מביכות. הוא מאוד מוצא חן בעיני ואני רוצה לפתח איתו קשר, אבל פשוט אין מכנים משותפים ואין גם הרבה היכרות בינינו. האם יש לך רעיונות איך אפשר להתגבר על השתיקות המביכות האלו?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      לפעמים במצבים שאנחנו מדברים עם מישהו שאנחנו מאוד רוצים להרשים, מתעוררת חרדה שמובילה לחוסר יכולת להיות חופשיים בשיחה, ויש תחושה שמשהו לא זורם. הרבה יותר קל להתנסח בחופשיות עם מישהו שאנחנו לא דואגים כל כך לגבי הדרך שבו הוא רואה אותנו, או מאוד רוצים למצוא חן בעיניו. טבעי שבכזה מצב נושאי שיחה שהיו זורמים ממך בחופשיות בסיטואציה רגילה, פתאום נתקעים ואנחנו מוצאים את המוח "ריק". במקרה כזה אפשר לנסות כמה דברים. ראשית אפשר לנסות לחפש רמזים לנושאי שיחה בדברים הקטנים שאת רואה עליו. סמל מאיזה טיול של התנועה, קישוט על החולצה שלו או כל דבר אחר שאתה שמה לב אליו ויכול להיות נקודת פתיחה לשיחה.

      כמו כן, חשוב ליצור סיטואציה שבה יהיה יותר נוח לדבר ולהתגבר על חוסר הנעימות הטבעית אך המשתקת שמתלווה למצבים כאלה. מהמכתב שלך לא בדיוק הבנתי איפה אתם מדברים? יכול להיות שיש סביבכם עוד אנשים, או סיטואציה עם לחץ של זמן וזה בטח לא עוזר לתקשורת שלכם. את יכולה להציע לו ללכת לדבר במקום יותר שקט. או לחילופין, להיות אמיצה וממש להציע לו להיפגש איתך כדי לעשות משהו רק שניכם ביחד.

      הדבר יקל עליך להבין מה המקור של חוסר הזרימה שאת מתארת. דבר נוסף שאת יכולה לעשות (והוא גם קורה בהדרגה כשהקשר נבנה) הוא ליזום עשייה של דברים ביחד (כמו לראות סרט) וככה לעזור לכם לבנות תחומי עניין משותפים ונושאים לדבר עליהם, בתקווה שאלה יהיו הבסיס לתקשורת שיותר תהני ממנה. במידה ואת רואה שלמרות הניסיונות הללו התקשורת בניכם עדיין לא "ממריאה" ולפני שאת ממהרת לשאול את עצמך: "מה אני עושה לא בסדר?", קחי בחשבון שיכול מאוד להיות שמשהו בכימיה ביניכם פשוט לא מסתדר ושיש אי- התאמה שלא מעידה על בעיה בך או בו. בכזה מצב מומלץ לעבוד על ההבנה שלמרות שיש בו צדדים שאת נמשכת אליהם, מבחינת התקשורת ותחומי העניין (שהם כמובן חושבים מאוד להצלחתו של קשר) זה לא בדיוק הכוס תה שלך. או כוס הברד שלך, אם ננסה להיות יותר מותאמים לעונה.

      בהצלחה.

      בן 15 שואל:

      כשאני מתחיל להתמזמז עם חברה שלי אני כולי מתחיל לרעוד, וזה אף פעם לא קרה לי. אני גם לא ילד בישן שמתרגש, ואני לא רועד בדרך כלל. חשבתי שזה אולי הפעם הראשונה אבל יצא לי שגם בפעם השנייה והשלישית זה קרה. זה ממש מציק ואני ממש לא רוצה לאבד את חברה שלי בגלל זה, וגם אני לא מרגיש בנוח עם זה. מה אני יכול לעשות?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אתה אומר שאתה לא רועד בדרך כלל. בדרך כלל אומר שיש פעמים שאתה כן מרגיש רעד? אם כן, נקודת הפתיחה שהייתי ממליץ היא לבדוק מתי אתה כן מרגיש רעד, והאם אתה יודע מה גורם לו? יכול להיות שאתה מוצא את עצמך רועד במצבים אחרים שאתה יודע שאתה מתרגש, ואז זה יכול לעזור לך לראות שגם כאשר שאתה עם חברה שלך אתה מתרגש אבל פחות נותן לעצמך להכיר בזה ולדבר על זה.

      הקשיים לפעמים מתחילים בזה שאנחנו מדי עסוקים באיך אנחנו "אמורים" להרגיש או "צריכים" להרגיש וזה מתנגש בפועל עם מה שעובר עלינו. ובמקרה הזה, זה שאתה רואה את עצמך כילד לא ביישן, אתה מתקשה לקבל שיש מצבים שגם אתה מתרגש מהם. אני חושב שזה דבר די מרגש להתמזמז עם חברה שלך, ובטח בפעמים הראשונות. יכול להיות שהגוף שלך "מדבר" את מה שאתה לא אומר: שזה די מרגש ואולי גם מפחיד לגעת בגוף של חברה שלך.

      הייתי מתחיל בלראות אם אתה יכול להודות מול עצמך, שיכול להיות שאתה מתרגש, ואז בשלב הבא אולי הייתי מדבר עם חבר קרוב על ההתרגשות הזו, או אח גדול ולבסוף, ואולי אפילו יותר מאתגר: לומר משהו לחברה שלך. לגעת בגוף של מישהו או מישהי זה לא דבר מובן מאליו. אני חושב שחברה שלך עשויה להעריך את זה שאתה מתרגש מההזדמנות הזאת ולא לוקח אותה כמובנת מאליה. יכול להיות שהיא אפילו תוכל לשתף אותך בהתרגשות שהיא חשה. בכל מקרה זו יכולה להיות הזדמנות להוריד מסכות ולדבר על מה שמרגישים. אני ממליץ.

      ארז קרנר, פסיכולוג אשר מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב ומטפל ביחידת המתבגרים של מכון סמאיט.

      ובואו שוב בשבוע הבא לקרוא תשובות לשאלות נבחרות של גולשים