פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בדרכים

      על מה כותבים שירים, וממה שואבים השראה? נועם שואב השראה אפילו מהומלסים, לונה פארק וקיוסקים. זה הסוד

      יש נטייה לאנשים לשאול שאלה שחוזרת על עצמה כמעט כל יום. "על מה כתבת את השיר הזה"?. זה לא שיש לי בעיה עם השאלה הזו, חס וחלילה, אבל אני רוצה לנסות לענות עליה פעם אחת ולתמיד (או לפחות לתקופה הקרובה) באופן מלא ומדויק.
      כמו שכולכם יודעים, כתיבת שירים זה דבר מאוד אישי שבדרך כלל קשור לדברים שאנחנו עוברים בחיי היומיום שלנו. יש אנשים שבוחרים להוציא לקהל הרחב את השירים שלהם ובאותו רגע הם מחליטים שהדבר הכי אישי שלהם שנכתב למגירה, כבר לא רק שלהם, ויש אנשים שמעדיפים להשאיר את מה שהם כתבו לעצמם.

      אצלי כתיבת השירים מגיעה מהמון התרחשויות שעוברות עליי ועל הסביבה הקרובה שלי. לענות על שאלה כזו זה לאו דווקא דבר פשוט, ולא בגלל שאני לא רוצה לגלות על מי ועל מה כי אין לי מה להסתיר, ולא בגלל שזה דמיון או הזיה שאין לי סיפור מגניב ועמוק לספר עליה, מכיוון שרוב השירים שאני כותב מגיעים ממספר של מקרים שקשורים בדיוק או בעקיפין לנושא או הבנאדם הספציפי שממנו הגיעה לי ההשראה. חיבור כזה של מקרים הוא לא מובן מאליו. בקלות היה אפשר מבחינתי להתחיל לכתוב טקסט על בחורה שעזבה אותי, וכמה אני עצוב ושבור - ויש שירים כאלה וזה בסדר וזה מעניין ומעסיק את כולנו. העניין הוא לקחת את הנושא הזה ולפתח אותו למקומות חדשים, לכתוב אותו ממקומות שונים, לשאוב מדברים אחרים שעברתי שאיכשהו קשורים לסיפור הזה.

      הסוד שבדברים הקטנים

      המקרים האלה לא חייבים להיות עמוקים ומלאים בדרמות. לא מעט אני יוצא באמצע היום כדי להתאוורר קצת מדירת החדר הקטנה שלי ועל הדרך נתקל בערימות של השראה שאיכשהו מתחברות לי לטקסט שהתחלתי לכתוב על בחורה שזרקה אותי, או על מלחמות שאנחנו עוברים במדינתנו.

      אשתף אתכם במספר התרחשויות שגרמו לי לחשוב, לספוג ולכתוב. אנשים מתקוטטים בקיוסק השכונתי, זוג מאוהבים מתנשקים בתחנת אוטובוס, הומלס שמחכה שיזרקו לו 10 אגורות, כותרות דרמתיות בפרונט של העיתון, נסיעה להופעה בצפון עם נוף נדיר, פחד היסטרי מהמתקנים בלונה פארק, דיסק חדש שקניתי, להשתכר לבד בבר שמתחת לבית, לחזור הביתה לבד וקצת שיכור, להכיר בחורה מרגשת... יש עוד המון מקרים שמשפיעים אפילו אם לא שמים לב לזה ברגע הראשון ולא מייחסים לזה חשיבות.

      זה כיף להתחיל לכתוב טקסט על נושא אחד, ופתאום כשמגיעים לכתיבת הבית השני נזכרים במשהו שבדרך כזו או אחרת קשור לבית הראשון, וזה מתחבר בצורה מושלמת (ברוב הפעמים). אני מקווה שעניתי בצורה כזו או אחרת למי שתהה על מה נכתב שיר שלי שאליו הוא התחבר, ואני מקווה שמי שקורא את הבלוג הזה וקיים בו היצר לכתיבת טקסטים ייקח משהו ממה שכתבתי, וישתמש בזה לשירים הבאים שלו.

      אחרי הכל אנחנו עוברים כל כך הרבה ביומיום, אפילו אם אנחנו סתם ככה מטיילים ללא שום מטרה.

      נתראה,
      נועם פנחסוב