פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סופר סטאר

      שרית ג'ינו מפנטזת פינטוזים על חתונתה ומשתפת אתכם במחשבותיה. חסר לכם שלא תביאו צ'ק שמן

      קולולולולו. סליחה. הייתי חייבת לשחרר. אני פשוט כל הזמן הזה שעבר מאז ששרון כפרה על העיניים חום-קרמבו שלו הציע לי נישואים, כבר עמד לי באף הריח של הבופה הבשרי, וראיתי בדמיון איך כל בית שמש עומדת אצלנו בתור לעשות שישו ושימחו. מודה, חופשי פינטזתי פינטוזים. אבל באמת של הדוגרי – החתונה הזאת לא הייתה צריכה לקרות. לא ככה. לא עכשיו. ושלא תבינו לא נכון, אני לא איזו צפונפונקת שרוצה להתחשחש עד גיל מאה לפני שמתאים לה להתחתן. טפו.

      אני בפוטנציאל שלי באה תחת חופה וקידושין כבר בשנתון הקרוב בעזרת השם. אבל כשאני אגיע לזה, אני אגיע לזה לא כי אני חייבת אלא כי אני רוצה. וזה לא שעכשיו חס וחלילה לא רציתי – אבל עכשיו רציתי בכוח, למה חשבתי שקרתה פאלטה ואני בהיריון. פלוס דורון הבטיח שהוא ירים לי כזאת פארטייה, שכל הדודות הצרות עין מהצד של האבא שלי יבלעו את המג'ימיקס שלהן מרוב קנאה.

      אבל האמת היא שאפילו שבראש שלי כבר צילמתי את עצמי עם שמלה לבנה מבריקה מאה אחוז סאטן, הייתה לי הקלה כשגיליתי שלא נחוץ. יענו ש... נו, אתם יודעים – שאני לא בהיריון. ופייר, גם לא כאב לי הלב שבמקום להתחתן באולמי הנסיכה 1,500 אורח, די.ג'יי עם חותמת וקייטרינג כשר אני אתחתן בחצר של מכלוף עם פסטלים של אמא של שרון ודיסקים שהאח שלי הקטן ינגן. 1,500 אורח יהיו בכל מקרה. אצלנו ברוך השם מאוד פוריים במשפחה. בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה שאני החתונה שלי תהיה נטו אהבה ואפס אינטרסים, והיא תגיע מתי שתגיע ולא דקה לפני. ומי שלא נאה לו בלי כיבודים ופינוקים שלא יבוא. גם ככה הוא בטח לא מוזמן.

      כפרות על הנשמה שלכם

      שרית

      הרגע הכי משמעותי שהיה לי השבוע במגה סטאר?

      כשאמרתי לשרון את מה שיושב לי על הלב – יענו, שאני רוצה להתחתן אבל בזמננו.

      על מי מחברי האנסמבל הכי בא לי לצרוח שיסתום את הפה?

      אם היה בא לי לצרוח על מישהו בטח כבר צרחתי עליו. אני דברים כאלה לא מדברת בפנטזיה אלא עושה על אמת.

      אם לא הייתי פה הייתי ב:

      בסלון של אמא של שרון מנשנשת פסטלים ורואה לונדון וקירשנבאום. חולה חולה חולה על הסבים האלה.