פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      טלפון שבור

      למה הוא לא צלצל? למה היא מסתובבת בפאבים עם בחורים אחרים? די, צאו מזה. אתם לא בנויים עכשיו לקשרים מונוגמיים וארוכים, אז לא חראם?

      "את לא מבינה-ה-ה-ה!!!", א' צרחה לתוך האוזנייה, והרגשתי איך עור התוף שלי, חרכים-חרכים, נסדק מגוון הקול הבלונדיני-הגבוה שלה. "מה קרה?" עניתי באדישות (בכל זאת, העירה אותי) וכבר רצתי אל המחשב לחפש את המספר של מוקד הימ"מ, וכמובן, לעדכן בפייסבוק, כי מסתבר שאני עומדת לשמוע על אפוקליפסה בהתהוות. טוב, לא אפוקליפסה ולא נעליים, ולא כלום. מה קרה? בחורים קרה. מסתבר שחברתי הטובה בדיוק קיבלה שיחת טלפון מהמחזר הקבוע, רק שהפעם, על הקו הייתה בחורה זרה. החברה שלו.

      שני לא ממורמרת וחסרת מחזרים. שני צודקת!

      להגיד לכם שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת בזה? לא אגיד. אם רק הייתי מסוגלת לספור את כמות הבחורים התפוסים שהניחו ידם עליי (לעיתים באופן שמזמין תלונה), או על אחת מחברותי, טוב... הייתי מגיעה למספר לא ייאמן. לזה אני קוראת שפעת-השעמום. שפעת השעמום היא כנראה מנת חלקו של כל בחור. קשר זוגי, כך אני מרבה לציין, הוא משעמם במ' הידיעה. כבר צוין בפניי שאני ממורמרת, חסרת-מחזרים, נואשת לקשר ולכן אני מרבה לגדף את הרומנטיקה (רק תחזרו אחורה בהיסטוריית הכתבות שלי, אפשר לעשות מזה תואר בפסיכולוגיה). אבל בסופו של יום- אני יודעת שאני צודקת.


      אין עוד דרך להסביר את התופעה הזו. 95 אחוזים מהקשרים סופם להסתיים עקב שעמום או בגידה. מה שיותר מפריע לי, הוא שנכפה עליי לגלם את תפקיד הפילגש, בלי שאפילו יידעו אותי בזה. אם יתחיל איתך בחור ויודה שהוא לוקח אותך כסטוץ מהצד, כי חברה שלו בדיוק נסעה לחו"ל, או שהיא סתם לא נותנת לו, אין הרבה סיכויים שתישארי ותעזי לסכן את מעמדך כנקבה מן המניין, שהרי מרבית הבנות לא יפרו את חוק היסוד הנשי הזה, שמשום מה לא קיים במגדר הנגדי אלא תחת הכותרת "מוסר בסיסי", שאותו, מה לעשות, מרביתם לא רכשו בבקו"ם של החיים.

      די להתחתן

      משום מה, כל תקופת התיכון היא ריצת מרתון לעבר יחסים מונוגמיים, כשבעצם אף אחד מאיתנו לא בשל לדבוק בהם. נורא נחמד להיות בקשר רציני, אני יודעת. לכתוב עליהם סטטוסים, להצטלם בפוזות דביקות, ובסופו של יום ומחוץ לסייבר-ספייס, גם לישון עם מישהו בלילה ולקבל ממנו נשיקה בבוקר. אבל למה בכוח? גם בנות בוגדות, בלי סוף, וגם בנים. וזה קורה בכל גיל ובכל מצב, ואין לזה סיבה אמיתית, ואם יש- אז בבקשה תיידעו אותי, כי אני לא מצליחה להבין. מבין כל מיליוני הזוגות בעולם, רק אחדים מצליחים להישאר מאוהבים במשך שנים, ומי שלא משתייך לבועת הלאבי-דאבי נותר בגפו לפתור את המתמטיקה המסובכת של הסטטוס הרווקי, או לטווח הארוך- להתגרש ולשלם מזונות לכלבה העושקת ההיא כל החיים.

      בבקשה, תבשילו

      ובינתיים, כולנו נתקעים במצב ביניים- עד כמה שזה מהנה לעשות עיניים לכל בחור או בחורה ברחוב, לפלרטט, לא לתת דין וחשבון לאף צלע שנייה וקנאית, זה גם לא כזה מהנה להישאר ערה בלילות ולתהות למה הוא לא מתקשר ומה עשית לא נכון, ומתי תרגישי את הרגש המדהים, העילאי, הנשגב, האקסזטי, הנפלא של א-ה-בההה (נכון חשבתם שדברתי לרגע על אורגזמות?).

      אז האמת היא שאין לי כאן מסקנה או תשובה סטטיסטית גורפת בשבילכם, כי פשוט אי אפשר למצוא כזו. אני קוראת לכל בני ישראל למלא אחר מצוותה של ונוס ולתת לעצמכם להבשיל לפני שאתם נכנסים לקשר, להתבגר טוב-טוב ורק אז לקפוץ למים, ולא, פשוט לא לבגוד. זה כל כך לא שווה את זה.