פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      העתק הדבק?

      אביה פרי מתווכחת עם עצמה - תקופת הבגרויות המטורפת, איך מתמודדים ונשארים בחיים? להעתיק? לא להעתיק? אתם מצביעים

      בעד

      בני המזל נתקלים מדי פעם בבוחנת נחמדה בבגרות, או בסתם אחת עם חושים כהים במיוחד. האם לעזור לחברים? האם להיעזר ולהשוות תשובות בשאלות שבהן איננו בטוחים? השאלה המצפונית נפסלת מיד – למי אכפת אם איננו ישרים מספיק בהתאם לאמות המידה הבית ספריות אותן אנחנו מעקמים מדי יום ביומו מבלי להניד עפעף, ולמי אכפת לזרוק מבט אם המבט הזה יעניק לו כמה נקודות בתעודת הבגרות?

      לא צריך להיות רגישים מדי, ואם יש אפשרות לעזור לחבר בצרה או להיעזר בעצמך בכל אחת ממיליון הדרכים שגם המורים והמשגיחים בבחינות שלנו נעזרו בהן, אז אין סיבה לא לעשות את זה.

      בין אם הבאנו "עזרה מהבית" ובין אם אנחנו זקוקים ל"חבר טלפוני" נוכל להשתמש בכך במידה ונשכיל להיזהר.
      בכל דבר יש סיכון, אבל אין צורך להצטדק במקום שבו המצפון לא צריך לעבוד שעות נוספות. אז כשתסיים שים את הטופס בצד השולחן, יש חבר מאחוריך!

      נגד

      העונש המינימלי על העתקה בבחינת בגרות הוא במקרה הטוב פסילה מידית של הבחינה – ובמקרה הרע יכול להביא גם למקומות גרועים בהרבה. ארבעת הנקודות של השאלה האמריקאית לא שוות את הסיכון הזה בכלל.

      ואם במבחנים פנימיים או אפילו באיזה מגן במשק בית או משהו הרשינו לעצמינו יותר, בגרויות הן בדיוק הקו האדום הבולט, המסמל לא עוד! נקבל את הציון המגיע לנו גם אם הוא לא נהדר, כי זה הציון המגיע לנו וכי במילא כולנו נלך אחר כך להשלים ולשפר בגרויות.

      ואם כבר פיוטיות, מבחני הבגרות כשמם כן הם – האם העתקה או שימוש בשליף הנו שימוש אחראי, מושכל או בוגר? כמובן שלא.
      האם לעבור את מבחן הבגרות מתבטא באמת בציון מספרי יבש? מעט ידע בנושא אקראי איננו אומר דבר או חצי דבר על בגרות. יושר וטוהר המידות לעומת זאת...