פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עושים CTRL Z

      הגולש האנונימי היה מוחק את אהבת חייו, רק בגלל הדיכאון שאחרי, שהותיר אותו אדם אחר

      כשאני מביט לאחור אני רואה אותך, מתמלא ברגשות של שמחה, התרגשות, ואז שוקע בדיכאון. הכל התחיל לפני כשלוש שנים, היינו שני זרים שבאו מעולמות כל כך שונים, מנוגדים בכל היבט אפשרי אך כל כך משלימים זה את זה. כבר מהרגע הראשון ידעתי שאין מישהי שהייתי רוצה לבלות איתה את התקופה הקרובה בחיי יותר מאשר איתך. היית מצחיקה, מרגשת תומכת ופשוט מילאת אותי באושר אינסופי.

      שנה שלמה היינו בלתי נפרדים. מעלות השחר ועד חצות היינו דבוקים זה לזה. הלכנו לכל מקום ביחד, עשינו הכל ביחד והיינו הצמד הכי טוב שיכול להיות. אני זוכר שכולם היו בטוחים שאנחנו בקשר רומנטי, זוג לכל דבר. מה שהיה נכון כביכול, פרט לעובדה שלא באמת היינו חברים. הקשר האפלטוני הטהור והמדהים היה יותר טוב מכל קשר שהיה לי עם כל אחת מחברות העבר שלי. את הכרת אותי הכי טוב בעולם ואני יכולתי לספר לך כל פרט על חייך, כאילו הכרתי אותך מיום היוולדך. הכל היה מושלם ולא היינו צריכים שום אישור חברתי שיגדיר אותנו כחברים, כל שרציתי הוא להיות איתך.

      הפכת להיות הסם של חיי. לא יכולתי להעביר יום בלי לראות אותך, בלי לשמוע אותך, להרגיש אותך. כל רגע בלעדייך נראה לי חסר משמעות ורק חיכיתי לחזור לקרבתך. פיתחתי תלות כלפיך והייתי בטוח שזה הדדי. אך אז, לאחר תקופת קצרה שלא התראינו בעקבות אילוצים שונים, גיליתי שהתחיל להתפתח משהו בינך לבין בחור אחר. לא הבנתי באותו רגע עד כמה חיי הולכים להשתנות בשנתיים הקרובות.

      עדיין הייתי בטוח שהקשר הוא אפלטוני וייחסתי לך חשיבות של חברה הכי טובה. אחת שתישאר לצידי לעולם. בהתחלה נוצר ריחוק מסוים בעקבות רצונך לשהות בקרבת חברך החדש. ניסיתי להבין אך לא הסכמתי לוותר עלייך. היית כל חיי והייתי זקוק לך. התעקשתי שנבלה יותר זמן ביחד אך זה לא עבד ולאט לאט הרגשתי שאני מאבד אותך. עם הזמן הבנתי שאני מאבד לא רק אותך אלא גם את עצמי.

      שקעתי בדיכאון ולא רציתי לראות אף אחד. כל הקשרים שלי התערערו והרגשתי שאני לא יכול להתקרב לאף אחד ולתת לו להפוך לחלק מחיי. המציאות הפכה להיות כואבת מתמיד והבנתי שעשיתי טעות שלא אמרתי לך אף פעם כמה אני אוהב אותך וכמה את חשובה לי. הפכתי להיות אדם בודד, סגור ומופנם וכל שנותר לי הוא לחכות שאשכח אותך ואוכל להמשיך בחיי. אך למרות כל הניסיונות לשכוח, כל פעם שאני רואה אותך הרגשות צפים שוב ושוב ומשאירים עוד שריטה כואבת על ליבי השבור.

      עכשיו כבר עברו כמעט שנתיים ואני מתחיל להתאושש למרות שאני מרגיש שאני אדם אחר. אני צריך ללמוד להכיר את עצמי מחדש ויותר מכל להכיר את עצמי לאחרים, בתקווה שהם יבינו.

      לפעמים אני שואל את עצמי האם היה עדיף שלא היינו מכירים. אני מייחל ליום שיבוא ואוכל להתגבר, למחוק את השנתיים המרות שעברו עליי ולהשאיר רק זיכרון נפלא על השנה המדהימה שעברנו יחדיו. לצערי אני מבין שזה ככל הנראה לא יקרה, לפחות לא בקרוב. את צרובה אצלי עמוק בלב. למדתי לקח בחיים, אך לא למדתי איך להתגבר על הכאב. אוהב אותך לנצח החצי החסר שלי. אוהב אותך תמיד.

      ואיזה סיפורים אתם הייתם מוחקים? ספרו לנו ואולי תזכו באייפוד שאפל מתנה!

      נכון שבכל פעם שאתם לוחצים CTRL+Z אתם ממש מתבאסים שאי אפשר לעשות גם בחיים האמיתיים את אותה הפעולה? כמה מאושרים יותר היינו כולנו אם היה אפשר, בלחיצה אחת, לבטל ולמחוק את כל הדברים הנוראים שעשינו ושעשו לנו.


      זאת הבמה שלכם - שלחנו לנו סיפורים, שירים, ציורים, תמונות או כל מה שיצרתם, שמספר על רגע בחיים שלכם שהייתם מתים למחוק. אנחנו נעלה את המוצלחים ביותר לאתר, ויש לנו גם פרסים! בכל חודש, בחצי השנה הקרובה, היצירה ששמערכת וואלה! zone הכי תאהב, תזכה את השולח באייפוד שאפל מתנה.