פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נקודת ה-G

      יוני לא נשאר חייב, והחליט שכולם יכולים להצחיק. מה, לא? איך לא?!

      אתמול פורסמה כאן כתבה מבית היוצר של דודי ג'י, שמטרתו המוצהרת הייתה לנסות לכתוב (ולאייר) בסגנון שלי. דודי התייחס בדרך הומוריסטית, ולטעמי גם מוצלחת, לכך שהכתיבה שלי היא רצינית ורגשית מדי. למרות שאני לא מכיר אותו אישית, אני יכול להניח שדודי הוא אחד מאותם האנשים שיושבים על בירה עם חברים שלהם ומספרים בדיחות עד שלכולם יוצא הקצף מהאף. אני, כמו שאולי כבר הבחנתם, מסוג האנשים שמעדיפים לפעמים ללבוש מבט מהורהר ולהביט על שיחות כאלה מהצד. לא שאני עצוב כל הזמן, בסך הכול יש לי כמה חברים ואני מאוד אוהב גולדסטאר קרה מהחבית – אבל לצערי, זו אף פעם לא הייתה הדרך שלי. תמיד הערכתי את האנשים שיודעים למשוך ולהצחיק, ואולי עכשיו הגיע הזמן לנסות להצטרף אליהם. אמנם העורכת לא נתנה לי אף משימה (את מעט השיחות איתה אני מבזבז על ניסיונות פלרטוט לא מוצלחים) אבל טורים משעשעים הם על פי רוב קלים יותר לקריאה, ונגישים הרבה יותר. אז הנה לכם טור אוורירי ומשעשע.

      הצעד הראשון בדרך לכתיבה קלילה הוא שינוי הנושא. כלומר, להתעסק במערכות יחסים זה בסדר, אבל הגיע הזמן לכתוב על אנשים שהם לא אני. במקום להטריד אתכם בשיברונות הלב שלי אוכל לכתוב פינה בסגנון 'הטיפ השבועי לזוגיות בריאה'. אחרי שבועיים, כשנגלה ביחד שאין לי מושג מהי זוגיות בריאה ואף פעם לא התנסיתי בכזו, אוכל לעשות הסבה מקצועית לפינת 'יעוץ מיני למתבגר ולמתבגרת'. להביא אותה בכותרות פרובוקטיביות, להשחיל כמה מילים כמו כוס ותחת, ועל הדרך גם לתת כמה תשובות מועילות בעניינים שמעסיקים אותנו באמת. במקום לצייר את משקפי השמש או את הזקן שלי אוכל להוסיף איורים בצבעים חמים, אופטימיים, שידגימו איך לענג את בת הזוג בעשרה שלבים פשוטים.

      ציור שצייר יוני בן חורין (יוני בן חורין)

      כוס תחת כוס תחת עינוג

      ואם גם זה לא יעבוד, ואגלה שאי אפשר להתחמק מהכתיבה על עצמי, אוכל לפחות לכתוב עלי בשפה פחות כבדה. כמו שאחת הבחורות מהעבודה יעצה לי בזמנו, להפסיק עם כל המילים הארוכות שנגמרות ב'יזם'. אף אחד לא רוצה להיזכר בזמנו הפנוי בקפיטליזם ואקסיסטנציאליזם, ומהאינדיבידואליזם שלי יש מספיק גם ככה. ומה עם שימוש מוגזם בסימני פיסוק??? טוב, אולי זה... יכול לעזור. אפשר (להצניע את הקטעים הרגישים) ולהבליט את הבדיחות!!!!11 אולי גם להשתמש בשפה מדוברת יותר, לכתוב בשפת היום-יום, כמו במסן ובאייסי ובפייס(בוק).. חחחח.. גם זה יכול לעבוד. ובשביל הרייטינג, לתבל את הטור בשלל אזכורים לדמויות -אלירז- מוכרות -סער- מהטלוויזיה -צביקה-הדר-צביקה-פיק-? גם זה -נינט- לא ממש יעבוד כי -נינט- אין לי טלוויזיה כבר -נינט- שנתיים.

      אז אולי כדאי לעבור לתחום כתבות הוידאו, לאפשר לכריזמה הבימתית שלי לעבור יותר טוב דרך המסך הגדול. העורכת תשלח אותי לסקר את פתיחת הבר החדש בפלורנטין ('צלם, תן לי קלואז אפ על האחוריים של הברמנית'), את הופעות ההשקה של הלהקה החמה הבאה ('שימו לב למבט הנוגה של זמרת הליווי. אין דברים כאלה') או לערוך משאל רחוב בנושא אהבה וזוגיות ('היי, אני יוני מוואלה! ואשמח לקבל את מספר הטלפון שלך לצורך הכנת כתבה). ואולי הכי כדאי לעצור את זה כאן. לא נראה שאני בדרך הנכונה להצחיק אתכם, ובטח שלא להוציא לכם את הקצף של הבירה מהאף. כי עם כל הכוונות הטובות, מה כבר יצא מכל החלפת הכובעים הזו? דודי כתב עוד טור עם סיפור מצחיק, ואני כתבתי על עצמי עוד טור מלנכולי עם שורה תחתונה דרמטית.