פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פרסומת אחת ודי

      השבוע - למה לנו לעשות מסיבה עם הערסים של ביסלי, ומה לעזאזל קרה לפרה של מנשה נוי?

      פעם חברות חשבו שכדאי להשקיע בפרסומת. הן היו נאבקות על כל דקת שידור ריקה כדי להעלות פרסומת שבאמת תעניין אותנו. הייתה השקעה וצוותי קופירייטינג מאחורי, וגם הרבה שטרות וכוכבים אמיתיים ופרצופים שבאמת יגרמו לנו לקנות בגללם נעל ותסריט שקולע ונוף יפה. ב-2010 מישהו כנראה הבין שחבל על כל ההשקעה. גם ככה זה לא באמת מזיז לאף אחד – וכשהן מגיעות אנחנו הולכים לשירותים עם הספורט.

      היום, ג. יפית מנעימה את הזמן שבין האח הגדול למונית הכסף ועושה את זה באותה אינטונציה ארורה ואותו סגנון מיובש. זו קריאה אחרונה לשר התקשורת בישראל: עשה משהו בעניין. בשבילנו בZONE הפרסומות הן שיאה של התכנית, ואלירז מופיע בין לבין רק כדי שנחכה להן. רבאק, תנסו להתאמץ בשבילנו טיפה יותר.

      המביכה

      כשכולם לקחו פסק זמן מחשיבה על פרסומות שבאמת יוצאות מהקופסא – ופעם היו כאלה – ממשיכה "אסם" להתלבש על אותו הקו ומעלה פרסומת לאקונית ומרגיזה בסתמיותה ל"ביסלי".

      הסגנון ממשיך להיות חסר ייחוד שעל המסך נראים יחידות הביסלי מקפצות עלאק במסיבה, ולנו כבר ממש לא אכפת שהם מחלקים סוני אריקסון כל שעה; בטח כשהסלוגן הזה מוצה יחד עם סתיו מ"האח הגדול". תודו שיש בזה משהו מעליב, בטח אחרי ההברקה האחרונה של אותו ביסלי בפרסומת הכדורגל עם מכבי והפועל ת"א.

      המצחיקה

      קשה להחליט מה הפרסומת החדשה של טרה יותר – מתוחכמת, מצחיקה, ביזארית או סתם מתובלת בתסריט לא שגרתי. בפרסומת מראים לנו קיבונציק משופם שלוקח קשה מדי את הפרה שלו, ומספר איך בעבר איך נהגה להיות דיווה פאסיבית ואיך היום היא תופסת פוזה ומקימה מחלבה. הרעיון לא מושלם או מהודק במיוחד אבל היי, לפחות זאת לא ג.יפית.

      המטומטמת

      בזק – בדיוק כמו אסם – כבר הראו פעם שיש להם את זה. הם אפילו היו מוכנים לשפוך כסף מהכיס כדי להוכיח לנו שזה נכון, ותאמינו לנו שצריך הרבה כסף בשביל לגייס את הקולות של גידי גוב ומרינה לפרסומת שלך. חבל שבתקופת המיתון של משרדי הפרסום גם פרסומת אינפנטנטילית וכאילו שנונה כמו זו האחרונה שלהם, בכיכוב השיר המטמטם להפליא "הנה אני בא", מספיקה. בתקופה כזאת מה שצריך זה רק כל מיני פרצופים לא מעניינים שיחזיקו נעליים ויתופפו אותם על שולחן מול מצלמה בקצב הנכון, ובפרצופים המתאימים. הרעיון עם פוטנציאל, אבל הביצוע סתם מעליב. או סתם מטומטם.