פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הצו של אורן

      אחרי הגדנ"ע אורן מאיר הבין שהצבא שוכח לפעמים מי מחזיק אותו באמת. טור פרידה, חלק שמיני ואחרון

      שלום מלש"בים. בזמן שהתפרס הטור עם 21 הדרכים לצאת על פרופיל 21, אני קרעתי את התחת בבסיס גדנ"ע אי שם בישראל. כך, אחרי שבוע ארוך ומפרך, הבנתי עד כמה זה מיותר, עד כמה אין כל טעם בלשלוח שכבה שלמה לשבוע גדנ"ע.

      זה לא שאורן שלילי

      הגדנ"ע היא אכן חוויה. המרחק מהבית, הימים שלמים בהם אוכלים לוף ועוד כל מיני קשיים עליהם צריך להתגבר, הם ללא ספק דברים המכניסים את חייך קצת לפרופורציות. אתה מבין, שלקום בבוקר זה לא כזה נורא, ושהאוכל המקולקל של סבתא הוא סעודת מלכים לעומת מנות הקרב, או גרוע מכך האוכל בחדר האוכל. ההתמודדות היום-יומית עם קשיים ואתגרים מחשלים אותך, וגורמים לך לגלות צדדים בך שלא הכרת. במשך שבוע, אתה הופך להיות לאדם בוגר יותר ועצמאי יותר.

      כן לא שחור לבן

      ואז אתה מבין, שהכל שטויות. הגדנ"ע הוא פעילות, שמטרה להזריק לנוער משמעת לורידים בכמויות, ותו לא. עם כל הדברים הטובים שציינתי למעלה, עדיין הגדנ"ע היא פעילות שהקשר בינה לבין השירות הצבאי המיוחל, מקרי בהחלט. במשך שבוע אתה מפומפם מכל עבר בשיעורי נשק, מורשת קרב, ימי שדה וכאלה -כל הדברים הטובים והיפים לחיילים קרביים. כל מי שרצה כל חייו להיות לוחם קרבי, רק תתחזק דעתו בעת הגדנ"ע. אבל מה עם זה שלא רצה? הגדנ"ע, ממנו כה פחד, רק יצור אצלו חרדה יותר קשה מהטירונות (שהיא טיפה יותר קשה מהגדנ"ע, ככה בקטנה...). ואז זה קורה - מתרחב הפער. מי, שרצה להתגייס- ירצה יותר, מי שלא- רק ירצה לעוף משם לקב"ן. כי ככה זה שהגדנ"ע לא פועל על הרוב – על אלה שלא בטוחים במסלול בו ירצו לשרת, אלא על הקצוות הקיצוניים. או כן או לא. או קרבי או כלום.

      אחד בשביל כולם

      אם יש משהו, שהבנתי בכל הזמן הזה שכתבתי את הטור, זה שלפני שהצבא צועד על קיבתו, הוא צועד על חייליו. הצבא הוא גוף ענק, שנישא על גביהם של עשרות אלפיי חיילים. חלקם מרימים את ידם גבוה, וסוחבים אותו בכל כוחם, האחרים מעדיפים להתאמץ קצת פחות, אבל בסופו של דבר כולם סוחבים את הדבר הזה ומובילים אותו קדימה. ואם אחד פורש, אז לאילו שנשארו קשה יותר. זה לא משנה אם זה שוויתר באמצע הוא חייל קרבי שנמצא במגע תמידי עם האויב, או ג'ובניק, שנמצא במגע תמידי עם הממטרה. כי פניה של מדינה כפני אזרחיה, ופניו של צבא כפני חייליו.

      טיפ לצה"ל

      בגדנ"ע הצבא צריך להתאמץ יותר. הוא צריך להבין שבעמדות המידע למלש"בים ראוי שיהיה גם מידע לג'ובניקים. כן, אפילו אם למישהו זה לא כל כך נעים. עד שזה יקרה, מקווה שאתם תבינו שלא כל שמאלני הוא משתמט חרא, ולא כל ג'ובניק הוא בנאדם רע. מקווה, שהטור הזה, חוץ מלעצבן אתכם, עזר לכם קצת ואולי גם גרם לכם לחשוב קצת. ולא, אני לא מתכוון להשתמט. מסתבר, שאפשר לבקר משהו, גם אם אתה חלק ממנו.

      תודה לכולכם, הייתם אחלה אנשים להעביר איתם את החוויות וההתרשמויות הראשוניות מהצבא. מקווה, שגם אתם נהניתם לקרוא. ועד הפעם הבא - לכו זדיינו. סתם, פלוגה zone - משוחררים.