פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מורה לחיים?

      לכל אחד היה פעם לפחות מורה תותח אחד. בן ברש חושב ששאר המורים המעפנים הם האשמים בנכשלים שלנו

      אם פתחתם עיתון לאחרונה, או אפילו העזתם ברוב חוצפתכם להעיף את פניו של בובליל ממסך הטלויזיה לטובת מהדורת החדשות, סביר להניח ששמעתם על תוצאות תלמידי ישראל במבחני מיצ"ב הארציים. באופן לא מפתיע, גם השנה הצליחו תלמידי ישראל להתדרדר משמעותית, כאשר הממוצע הארצי במתמטיקה הוא 44.1. לאלו מכם שנמנים בין הנבחנים ומנסים עד עתה לחשב האם הם עברו – התשובה היא לא. נכשלתם.

      האמת, יולי תמיר לא אשמה בהכל

      משהו רקוב בבתי הספר שלנו, זה לא מפתיע אף אחד וסביר להניח שישנן סיבות רבות ומרובות לכך. אני אנסה להילחם ביצרים הישראליים שלי שאומרים לי להפנות אצבע מאשימה ושלל עלבונות לעבר יולי תמיר ולהאשים אותה בהכול! הכול! התוצאות הנמוכות! הכיתות הצפופות! האיום האירני! תאונות הדרכים! זה שחברה שלי עזבה אותי! רפורמה! עכשיו! טוב, נו, לא הכול באשמתה.

      כמה טראומות מורים השאירו לכם?

      אז כנראה שיש אשמים רבים לחינוך הלקוי, אבל אני רוצה להעלות כאן אפשרות נוספת שלא מקבלת מספיק התייחסות לדעתי. המורים. אני לא יודע מה איתכם, אבל מבחינתי ההבדל בין להבין את החומר ולא להבין אותו, לבוא לשיעור או להבריז ממנו, לעבור את המבחן או להעתיק ולעבור את המבחן, תלוי לפעמים באדם מול הלוח. סביר להניח שלכל אחד מכם היה בחייו לפחות מורה תותח אחד שידע להעביר שיעורים בכיף, ומיליון מורים אחרים שהשאירו לכם רק טראומה, צלצולים באוזניים ואין ספור נכשלים.

      העולם מלא במורות משעממות ומתישות

      היו ימים בהם המורה היתה דמות מכובדת ובעלת מעמד, בעוד שהיום זו תמיד הקשישה השחוקה עם הקול הצווחני שהלכה לעשות תואר בהוראה סתם כי לא היו לה שאיפות. למעשה, היום כמעט כל אחד יכול להיות מורה, זה מקצוע שלא מכבדים אותו או מתגמלים בו כראוי, והחומר האנושי שפונה אליו הוא בהתאם – מורות שרק צועקות כי אין להן דרך יצירתית להתמודד עם התלמידים, שמעבירות את החומר בצורה משעממת ומתישה כי אין להן תשוקה לתפקיד או מחויבות אישית לתלמידים. אז מה הפלא שכולם נכשלים במתמטיקה? הרי בינינו, גם פרבולות יכולות להיות מעניינות עם המורה הנכון. מה, לא ראיתם את הסרט?