פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נקמת החנונים

      הגיק שיק כאן בשביל להישאר – ליאור שפירא, מגה-חנונית, מקרקעת אתכם עד שלא תגמרו לעשות שיעורים

      הרשו לי לפתוח בהצהרה שתהמם פה כמה אנשים: אני, ליאור שפירא, חנונית. לא סתם חנונית, אלא מגה-חנונית. כל כך חנונית שבמקרה הלא סביר שאני מקבלת מתחת ל-90 במבחן אני מתבאסת ומבקשת יפה (ובשקט, כדי שלא ירביצו לי) מועד ב'.

      עכשיו, אם אתם עוד לא בכיתה י' – אתם יכולים לצאת. אתם עוד לא באמת צריכים ללמוד, ולא יקרה כלום אם תביאו תעודה עם ממוצע 60. בעצם – תיהנו מזה: תמצאו תיכוניסט ממורמר ותתחילו לשיר לו "ננה בננה" בעודכם מנופפים בנכשל האחרון שלכם במתמטיקה כמו שחר צוברי במדליה. תתענגו על הרגעים האלו כי הם לא יישארו לנצח. לאלו שנשארו לקרוא, שבו וקחו נשימה עמוקה. אני הולכת לנסות לשכנע אתכם שללמוד זה לא כזה אסון.

      כן, כו, ליאור אשכרה אוהבת ללמוד

      תשע שנות לימוד ויותר עשינו את המינימום האפשרי בלימודים, אבל כשאנחנו מגיעים לכיתה י' המצב משתנה. אפשר להתווכח על החשיבות של תעודת בגרות, אבל אי אפשר להתווכח על העובדה שבגרויות הן מבחנים גדולים ומלחיצים, שמכינים אותנו אליהם שנה שלמה ולפעמים יותר. נשארו לנו שלוש שנות בגרויות גג – אז למה לא לנצל את הזמן הזה כדי ללמוד אליהן?

      נתחיל באמת הכואבת – ברוב ימות השבוע, כשאין לנו עבודה, ברגע שאנחנו חוזרים מבי"ס אנחנו נתקעים מול המחשב או הטלוויזיה ועוזבים אותם רק כדי להתקלח, לאכול, ולצרוח על האחים הקטנים שישתקו. בין לבין אנחנו מחפשים תעסוקה, כי כמה אפשר להיכנס לאותם שלושה אתרים? אז הנה הפתרון – כשלא מתייחסים אליהם כאל הדבר הכי מעצבן בעולם, לימודים הם דרך לא רעה לשרוף זמן.

      תאמינו לליאור, אחר כך יהיה לכם עוד פחות זין

      קשה באימונים – קל בקרב. אם תלמדו במהלך כל השנה ולא תראו את החומר בפעם הראשונה שבוע לפני המתכונת, יהיה לכם הרבה יותר קל להוציא ציונים שיגרמו להורים שלכם לחסוך מכם את שיחת ה"פוטנציאל לא ממומש" התלת-שנתית, שתמיד הולכת אותו הדבר: נאום של ההורים, הנהוני הסכמה שלכם, נגמר ב"בפעם הבאה אני אשתדל יותר", בחזרה למחשב ושום דבר לא משתנה.

      תלמדו עכשיו, כי עכשיו זה עוד זול. קורסים באקסטרני להשלמת בגרויות עולים כמה אלפי שקלים לכל מקצוע, שזה חתיכת בזבוז זמן וכסף – כי כמה שאין לכם זין ללמוד עכשיו לבגרויות, אחרי הצבא יהיה לכם עוד פחות. חוץ מזה, כל עוד אנחנו בתיכון יש את בונוס הלא משנה כמה פעמים ניגש לאותה הבגרות, הציון הגבוה קובע. אחר כך זה פשוט לא תופס.

      תקשיבו לליאור, היא מוציאה רק מאיות

      אתם לא חייבים להקשיב בשיעור. אתם יכולים גם לצייר או לשחק עם הטלפון ולהשתדל לא להיתפס, אבל לפחות מדי פעם שבו על התחת ותלמדו כמו שצריך לפני מבחן או תכינו שיעורי בית ותראו למורה שאתם בכיתה. זה לא יבאס לכם את החיים יותר מדי. מן הסתם אתם לא חייבים להמציא לעצמכם לימודים כשאין מבחן קרוב או שיעורי בית. אפילו אני לא כל כך גרועה.

      כנראה שללמוד בבית לא יהפוך לאחד התחביבים של אף אחד מכם, אבל נסו להסתכל על זה כמוני וכנראה שתתבאסו הרבה פחות, ומי יודע – אולי הציונים שלכם אפילו יעלו, וההורים שלכם יאהבו אותי הרבה יותר.