פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      יהיה שמח

      הרבה ידיים שהיא לא מכירה נגעו במאי פלטי בהופעת ההשקה של איזבו, אבל לא אכפת לה – זה עדיין היה שווה

      באופן מאד צפוי ולא מפתיע אפילו קצת, גם האלבום החדש של להקת איזבו, "Superlight", הוא אחד האלבומים המבטיחים והטובים שיצאו אל עולם המוזיקה הישראלי במשך השנה. אני אפילו יכולה להכריז עליו כעל אחד האלבומים הטובים ביותר שנראו בתרבות ותעשיית האינדי הישראלית. לאחר שכבר ארבע שנים אני מלקקת את עצמי ללא הרף ומחכה לאלבום השני, אחרי ה-"Fun Makers" הראשון שלהם שהיה יצירת מופת, חברי להקת איזבו חגגו – ואיתם כל תל אביב – את השקת האלבום החדש. אמנם נרמסתי, נחנקתי ונאלצתי לשאול עצמי שוב ושוב למי שייכת היד המונחת לי על הישבן –אבל פעם נוספת איזבו הוכיחו לעולם שהם כאן בשביל להשאר, להמשיך בדבר המבורך הזה שהם עושים, ולגרום לנו, לציבור התמים, לסבול התחככות מיוזעת עם עוד 300 אנשים רק בכדי לראות, בכל פעם מחדש, את הפלא מתרחש.

      מאי נחנקה עם עוד 200 אנשים, אבל בשמחה

      אנשים רבים שעמדו וחיכו לרן שם טוב שיבוא וישנה את הרוטינה היומיומית הזכירו לי את הזמנים בהם איזבו בקושי היו ממלאים אולם אחד. כיום, לבונטין 7 ארחו אותם לשלוש הופעות, כשכל אחת מהן הכילה למעלה מ-200 איש וגרמה לי ולהמון אנשים מקפצים שניסו, ממש כמוני, להפיק את המיטב מהופעת ההשקה להצטופף למוות. העובדה שאיזבו מילאו שלושה אולמות צפופים בפרוייקט שנמשך שלושה ימים היא העובדה הנהדרת ביותר שהתוודעתי אליה בשנה האחרונה, שכן איזבו נכנסו לתודעת הציבור באופן מוחלט ובלתי מעורער. המוזיקה שלהם, לדעתי, דווקא כן מסוגלת לדבר לכל אדם ולגרום לכל אחד לשמוח, לרקוד ולאהוב את החיים. והיא לא מפסיקה לזרום באופן אינדיבידואלי ונשגב ולייחד את איזבו משאר האמנים הישראלים של התקופה. אינטליגנציה, איכות, כישרון, גרוב, מוזיקליות, ייחודיות מאין כמותה. מה עוד צריך?

      מאי יכולה לישון בשקט

      לא היה סיכוי קלוש שהאלבום יתגלה כמאכזב או שיתברר בצער שהקסם נעלם עם השנים ופג עם ההצלחה, מאחר ומדובר במתכון שלא יכול להניב פירות רעים. מה עוד צריך, חוץ מחבורה של מוזיקאים אדירים שעושים מוזיקה מיוחדת במינה אך עם זאת גם מורכבת ואפלולית, שמטרתם העיקרית היא לעשות לנו שמח? נראה שהעם הישראלי לא צריך הרבה יותר מזה, ומסתבר שגם תושבי העולם הגדול התאהבו בקטע המגניב עד דמעות ויזע של איזבו, וההצלחה האינטרנשיונלית שלהם לא מאחרת לבוא, כאשר רפרטואר ההופעות והפסטיבלים בהם הם משתתפים רק מתרחב. עם שירים כמו "Shawarma Hunters", "Slow Disco","Top of the Line" ועוד, מילים קלילות אבל לא יותר מדי ושימור האנרגיה שהוקרנה באלבום הראשון, נרגעתי באופן סופי ושמחתי עד אין קץ כאשר האזנתי לאלבום. לאחר אכזבות כה רבות מלהקות שנקראו "הלהקות האהובות עלי" שאלבומן השני, בניגוד לראשון, היווה מפולת שלגים קטסטרופאלית – סוף סוף אפשרתי לעצמי לישון בשקט, לנשום בנחת ולשמוע את "Superlight" עד האלבום הבא.