פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הפרסומות יצאו

      כל מה שמימס רוצה זה לראות פרסומות גרועות ואז לקטול אותן. אבל אבוי, לא היו כאלה. על מה נרד עכשיו?!

      אמא תמיד אומרת שצריכים להיות זהירים במשאלות שלנו, שכן הן עלולות להתגשם. אתם יודעים מה? אם הייתי מייחלת לאיזה שוודי לוהט שיגיח פתאום מעבר לפינה רק כדי שאסיים את היום שלי בבית החולים עם שרירים תפוסים מאוד בגלל כל הסקס השוודי הלוהט שלנו - הייתי מבינה. אבל רבאק, מה ביקשתי? שמשרדי הפרסום בארץ יוציאו פרסומות ממש מטומטמות? שאיזה מיני סלבריטי יככב בקמפיין כדי שאוכל להיכנס בו קצת? זה יכול להיות סתם שיר רקע גרוע או בגד מכוער, מבחינתי שיהיה למוצר שם דבילי, תמחזרו רעיונות מהניינטיז, תמצאו שחקנים גרועים, תשכחו לכתוב בתחתית המסך ש'המציג אינו חייל'- או כל דבר, אני לא בוחלת באפשרויות. רק תנו לי משהו לעבוד איתו.

      עלו על מימס

      אך אללי, עלו עליי. מאז שהתחלתי לכתוב את המדור, הקופירייטרים פשוט מפחדים. הם יודעים שאני אמצא פגם כלשהו או אלכלך על הטאלנט בו השקיעו כמה מאות אלפי שקלים ואולי אפילו עשו לו קרחת. ולצערי, השבוע, לא נתקלתי בשום פרסומת מפגרת. הס, אתם לא חייבים לומר שום דבר, אני יודעת שזה רגע קשה והמילים פשוט בורחות כמו היו עגלת קניות בפרסומת הראשונה של בר רפאלי אי פעם (היא היתה ילדה קטנה וכולם נלחמו על מילקי, להזכירכם).

      מגיע לנו יותר טמטום

      היכן הם הימים בהם לא ניצלתי את הפסקת הפרסומות לפיפי כי אם לציד אחר הטיפשית שבפרסומות? את הפיפי, הפיפי! החזקתי בפנים למענכם. כיווצתי את השרירים והכל- רק כי רציתי לדעת מתי שרי גבעתי תככב באיזה קמפיין לשיפודי התקווה. אולי זה סימן טוב, שעוד מעט יגיע השינוי ויותר לא נאלץ לחזות ביותר טמטום משראוי. ישווקו לנו מוצרים בצורה הגיונית וחכמה ולא ירשו לסמדר שיר לפרסם חיסונים נגד סרטן צוואר הרחם יותר. זו סמדר שיר, ישמור האל- אל תתנו לה לדבר על ואגינות.

      מפרסמים יקרים, אני מאוכזבת. השארתם אותי מחוסרת פרנסה, לפחות עד השבוע הבא.

      בברכת אמן-תחזירו-את-משה-דץ-והמגבון-הלח לפריים טיים,
      מימס.