פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בלי פוך

      יעל, שלא העיפה את דן בשבוע שעבר, עפה כצפוי. גל קדמי יודעת שהיא הולכת להתבכיין על זה אבל היי, יש לה כמה שעות עם נעם

      כצפוי, השבט הכחול מג'אבר את שבט טאיינו, ומראה ללייה ולכל שאר השורדים, מאיפה משתין הדג (ומאיפה לא כדאי לתבל אותו). המתמודדים מתעוררים לבוקר חדש ומקבלים מצלמה לתיעוד החיים שלהם, ואני תוהה - כמה צדפות מקולקלות הם אכלו שהם הצליחו לפספס את צוות ההפקה שעומד מאחורי המצלמות שמלוות אותם?

      משימת הפרס הייתה סוג של חידון לגיל הרך, שיובילו לבסוף למשהו שנשמע כמו סרטון פרסומת בתחנת רדיו נידחת בדרום. הלפיד של משה, חוזר בנוסטלגיה למשימה הקודמת, ומטביע את עצמו במהירות בה תלתליה של יעל התנפחו מהלחות בקאריביים. בצעד מפתיע, ידה של ההפקה חזקה מישבנה של מרינה, ודן הוא זה שזכה להתבשם ולנצל לטובה את החסות של אולוויז, או שלא ממש... הזכייה של דן רק הגדילה את השברים במשולש הסוער של דן נעמה ומרינה ודן נותר באומללות לנהל מערכת יחסים קרובה עם דומניקניות ובעיקר עם הצלמים.

      איזון זה הכל בחיים

      בחסינות, נדרשו חברי השבט לשמור על איזון. דן, שמוצא את האיזון שלו בספירות שטרות של 100, לא התקשה לשמור על שיווי משקל. לעומתו משה, רגיל לספור טיפים במטבעות של שנקל. כנראה שזה לא מחזיק אותך על עמוד בקוטר האגו שלך. אבל אל חשש, כשהמשחק מפסיק להיות מעניין, זה המקום להתפנות לתחזית: המתמודדים עמדו ב"חום של 40 מעלות, עם רוח גבית", אבל בסופו של דבר, זו עם הרוח האחורית הצליחה לענטז ולבלבל את דן אל החסינות.

      משה מוכיח בשנית שהוא לא באמת יודע איפה הוא נמצא עם המשפט "מאז שנימני הודח לא פחדתי ככה", כן, מועצות השבט במכבי ת"א קשות במיוחד, וכנראה שהקו בין ליגת האל לרפובליקה הדומיניקנית הוא יותר דק מאלפי קילומטרים. דן מסתודד עם יעל כדי לשכנע אותה בכל מיני דברים מאוד לא אמיתיים. ויעל, בתמימות של פעוט שזה עתה למד ללכת, מסכימה לכל דבר שיגיד לה. כי זה "מלהיב אותה" להגיע לגמר. נו, בסדר, אני מתלהבת מהפסקות הפרסומות בהן אני יכולה לנמנם לרגע ולחלום על אי המתים.

      לנצח זה הכל בחיים

      משימת הכוח הכפול נפתחה בגונג שהזכיר קרבות סומו, רק שבמשימה הכוח הקודמת נוכחנו לגלות שהמתמודדים שוקלים כמו תחתון סומו ממוצע. הקרב החפור בין נעמה למרינה לא היה דרמטי כל כך, אבל מרינה נתנה פייט, אבל היא נכנסה לפייט, ונתנה פייט לנעמה, והיא נתנה לה פייט, כי הפייט היה פייט. אבל הפייט האמיתי היה של דן, שהדביק את כולן, אחת אחרי השנייה אל העץ ולקח את הפרס בהליכה, זחילה וכיפוף גב.

      במועצת השבט, אחרי דמעות והמון נבירה מיותרת ב"למה נעמה ניצחה את מרינה", ההצבעה הייתה ידועה מראש, וכרגע, נותר לתהות איך? איך היא השאירה אותה ככה לבד על האי והלכה? למה זה מגיע לה? למה היא צריכה להיקשר למישהו ולראות אותה מודח? כל זאת ועוד ב"תקצירי הפרקים הקודמים" לקראת הגמר.

      להיות במתים זה הכל בחיים

      באי המתים, לפני שיעל נחתה לאיחוד מרגש, וכאילו שהטנגה לא מספיקה, נועם מתרפק על סרטון מהבית שמחזק אותו לקראת הדו קרב עם הדלאי לאמה של התוכנית. שחר, שכנראה לא היה לה נעים משאר אגוזי הקוקוס, החליטה לקחת כמה שפחות. בכל זאת, כדי לא להעליב את השאר. וככה, הבראד פיט של ערוץ 10 זוכה בשמינית, והפעם, במכנסיים.

      הרשו לי רגע, חידה: יש לכם כוורן שרירי וטנגה מינוס עז. מה אתם עושים?