פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אל דליט

      אלכס ממש שמחה לראות שמתחילים לדאוג למיחזור, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. שימו את התירוצים בשקית רב פעמית

      היכונו היכונו- הכנסת לא משאירה לנו מרווח נשימה בין חקיקה הזויה לאבסורדית. החל מחודש אפריל, אוטוטו, על כל שקית ניילון שאתם לוקחים מהסופר תאלצו לשלם. אמנם הסכום לא יהיה אדיר, אך כשחושבים על זה במצטבר- זה דבילי לשלם כל כך הרבה בשנה על משהו שלא חייבים. חוק ירוק זה נועד לעודד צרכנים לעבור לשקיות רב פעמיות ובכך להקל מעט על מצבנו האקולוגי.

      יחד עם חוק השקיות, שאני מוצאת נכון, כל כמה זמן צץ איזה רעיון או תקנה שמקורם בדאגות הח"כים לבריאותינו (לפחות ככה אני מעדיפה לחשוב). היום ניתן למצוא בכל מקום פחי ענק למחזור. במקומות פחות המוניים כמו בתי ספר ומוסדות ניתן למצוא גם כן פחים של ניירות וסוללות. ברחוב שלי עצמו יש בכל בית שני פח כחול שנועד לניירות. תענוג.

      דה ויז'ן

      יחד עם אהדה והענות ציבורית למטרות ידידותיות לסביבה המודעות הכללית הגוברת לנושאים אקולוגיים אלו ואחרים (מיחזור, מוצרים ידידותיים לסביבה, חסכון בחומרים בלתי מתכלים ועוד) אני מרגישה כאילו אנחנו עדיין מדרגה אחת למטה משאר העולם המערבי. עדיין אין בסופרמרקטים מכונות למיחזור בקבוקי זכוכית (מאוד כיף להטיל בקבוקים ולקבל על המקום כמה אגורות כל פעם), עדיין רוב המכוניות בארץ מונעות בדלקים לא מאוד ידידותיים ולא למספיק אנשים אכפת שהים שלנו נראה כמו מזבלה.

      בחזוני המעט אוטופי אך בהחלט בגבולות האפשרי, נתקרב יותר ויותר לכיוון ירוק, פחות מותגית ויותר מעשית- המודעות והאחריות יחדרו לתודעתם של האנשים והשינוי יבוא לבד. בינתיים אפשר להתנחם שיש מקומות שכן אימצו הרגלים ירוקים - בבית הספר שלי, לדוגמא, ניתן לראות כבר עכשיו בכניסה לבית הספר בסביבות ה100 עמדות לאופניים, בחדרי המחשבים יש פחי מחזור לניירות וליד המדרגות יש מיכל איסוף סוללות. חבל שבמקום לחוקק תקנות שיחייבו ניהול יותר ידידותי לסביבה בבתי הספר, בוחרים הח"כים לדבר עם אדמה ורעידות הומואים...