פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אימו בלי

      משרד החינוך רוצה להאבק התופעת ההתאבדות, וחושב שמעריצי MCR, לדוגמה, הם בקבוצת סיכון. בר אומנסקי מתה לשים פול ווליום ולעורר את הממסד

      משרד החינוך מציג את קבוצת הסיכון החדשה, זאת שעומדת ממש עוד מעט לחתוך את הוורידים ולהיפרד במכתב מהחיים - ילדי האימו. מבחינת משרד החינוך הם עומדים על קצה התהום התלולה - בגלל סוג המוסיקה שהם שומעים, האופן בו הם מתלבשים והשקפת חייהם - הם קבוצה המייצגת מצב דיכאוני-אובדני. עם הניטים, הפוני השחור והשירים המלנכוליים, הם לא יגיעו לשום מקום, מלבד לקבר, כך מסתבר.

      עצם העובדה שמשרד החינוך, שאמור יותר מכל להיות מחובר לנוער, חושב שקבוצה כזאת עלולה לפגוע, ועוד בעצמה, מראה על האטימות והניתוק בצורה מעוררת תהייה. המחשבה שהצבע השחור וסוג המוזיקה הזה, שמתאפיין בצרחות ובנושאים דיכאוניים, הוא פתח לאבדון היא מיושנת, לא קשורה למציאות או להבנת בני נוער באופן כללי. נראה כאילו הממסד לא מחובר אל התרבות אותה הוא אמור לחנך ולהדריך. המבוגרים מביטים אל בני הנוער כאל חוות נמלים המנוהלת על ידיהם, מלמעלה ובצורה מאוד מיושנת, פרמיטיבית, שלא לומר מעוררת גיחוך.

      האשם האמיתי

      אם נחשוב על זה מנקודת מבט מציאותית, בצורה אובייקטיבית וכנה, כמעט ברור שדווקא האטימות וחוסר התקשורת וההתמודדות של משרד החינוך עם התרבות האמיתית של בני נוער והצרכים שלהם, היא זאת שגורמת לאותם אנשים שנכללים בקבוצות סיכון שונות לעשות מעשים שונים, ואפילו כאלה המביאים אותם לידי מוות. מעניין אם הם חשבו פעם שהתסכול מחוסר ההבנה מצד הממסד המחנך, הוא זה שבעצם דוחף את אותם נערים ונערות לפינה, למקום בו הם מרגישים לא מובנים, ושלעולם לא יהיו, ולכן מפתחים נטיות אבדניות?

      המחשבה שמישהי בת 16, בעלת צבעים בוהקים בשיערה, ששומעת "מיי כימיקל רומאנס", נמצאת בקבוצת הסיכון להתאבדות יותר מאשר מישהי ששומעת שלום חנוך ולובשת בגד יד שניה, היא מוטעית ומשקפת סטיגמה נוראית. האם כל אחד שהצבע האהוב עליו הוא שחור, מסמן את עצמו באיקס אדום כמועמד למחשבות על השחתה עצמית והתאבדות? הרי לאמיתו של דבר, אם נהפוך את עורה של תרבות האימו, תיחשף בפנינו תרבות ילדותית, השמה דגש מרכזי על לבוש ואופנה חולפת, יותר מאשר משמעות נסתרת של המילים הנאמרות בשירים. בתרבות הזאת אין שום הפיכה של תקליטים על צידם השני בכדי לקבל מסרים מן השטן, השטן הוא בריטני ספירס, כל השאר לא חשוב בעצם.

      משרד החינוך מביט עלינו בעיניים עצומות לרווחה, ואולי את האצבע המאשימה, המתהדרת בלק שחור, יש להפנות כלפי הממסד שמתעקש להישאר מנותק ולשחק אותה אכפתי. ובכן, אנחנו לא קונים את ההצהרות שלכם. ברגע שתואילו בטובכם להסתכל עלינו, ואולי חלילה אפילו לנסות להבין, אז אולי תהיה תקשורת בנינו. בינתיים, אתם תמשיכו להתעלם מהמציאות ותחשבו שמי שנחשב "אימו" הוא בקבוצת סיכון להתאבדות, וההערכה שלנו אליכם תהיה בהתאם. חבל.