פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      משחקי כדור

      אם יש לכם הפרעות קשב, אל תחשבו שמגיע לכם יותר מלאחרים. ששש... ליאור שפירא מנסה להתרכז

      "יש לך הפרעת קשב. זה בסדר. לא נגרום לך להתאמץ" - מבחן מותאם, כדורים, הארכות זמן, הקראות אבל מעל הכל הבנה. כל עזרה מוצדקת, כנראה. הכל נועד להקל על הקושי והתסכול של בעלי הפרעות הקשב לשבת על התחת, לקלוט מאסות של חומר, לשים לב לפרטים קטנים ועוד שלל פאקים קטנים שמעבירים אנשים על דעתם. אבל באיזשהו שלב התהפכו היוצרות ושלל ההקלות הפכו לסיבה בגללה אי אפשר לבצע את המטלות.

      אני אציג את זה שוב: קוראים לי ליאור, תלמידה של ציונים טובים מאוד, יחס אנושי למורים וידע שמעבר למה שבית הספר מחייב, אם מותר לי להחמיא לעצמי. על הדרך אני היפר-אקטיבית בצורה שהוקצנה (במקום להתמתן) עם הזמן וכמה תוספים לה שעדיף לשמור לעצמי. גם אני זכאית לאיזו הקלה או שתיים במבחנים ולוקחת כדור לבן וחינני בכל בוקר, אבל זה לא אומר שאני מרשה לעצמי לבקש עוד ומאשימה את ההפרעה בכל דבר שצץ, אפילו אם מתקשר אליה.

      בכל זאת עצלנים?

      אחת הבעיות הגדולות שלנו, אנשים בכלל ונוער עם הפרעת קשב בפרט, היא שאנחנו לא חושבים קדימה. באיזה ראיון עבודה יקשיבו באמת כשמישהו יגיד שלא הצליח בגלל הפרעת הקשב שלו אבל יש לו את הכישורים? זה לא באמת יעניין מישהו. ההקלות נועדו לתיכון ולמיונים לצבא- שלא נפריע לעצמנו להתקדם כמו כל השאר. בחיים שאחר כך אנחנו מצופים לסגור את הפרעת הקשב באיזו מגירה נידחת למשך כמה שעות בעזרת כדור, טיפול או דוקטור-זמן, ולתפקד כמו כולם. להאשים את ההפרעה עכשיו ולקוות שבעתיד יהיה בסדר זה כמו להגיע למבחן אחרי שלא למדת כלום. אתה עשוי להפתיע, אבל זה כנראה לא יקרה.

      אבל זאת לא באמת הפרעה. זה נקרא ככה כי זה מפריע - לנו- בעידן המודרני, בו ישיבה על התחת היא ערך מקודש. המצב הזה מביא איתו יצירתיות נפלאה, הסתכלות אחרת על דברים ויותר רעיונות קטנים מלאדם נטול הפרעה. צריך ללמוד לנווט את ההפרעה ונקודת התורפה שלנו תהפוך ליתרון הבולט שלנו. היכולת שלנו הרי לא נופלת מהיכולת של אף אחד. זאת ההערכה העצמית שגורמת לתסכול ולתחושת כישלון. קחו כדור, קחו נשימה עמוקה, שבו על התחת ותנו להפרעת הקשב להיות היתרון שלכם.

      גם לכם יש הפרעות ריכוז או ליקויי למידה? מה אתם חושבים? כפתור התגובות מחכה לכם