פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אמת וחובה

      מאיה בניטה לא היתה בפולין, אבל הסרט "החוב" קצת גרם לה להרגיש שהיא שם. המשחק מעולה והצפיה חובה

      שואה. מילה אחת קטנה שגורמת לנו לסערת רגשות עצומה. שלבו את הנושא הכבד הזה עם סרט ישראלי משובח ויצא לכם קוקטייל שמעטים מאיתנו יכולים להישאר אדישים אליו. "החוב" הוא ממש לא סרט קל ואם חשקה נפשכם בקומדיית נעורים מטופשת זה הזמן לפנות ל"דייט שתקע אותי". לאלה שרוצים לשבת במתח על כסאות הקולנוע, לכסוס ציפורניים ולקלל את "הנאצים ימח שמם", "החוב" יספק את הסחורה.

      רחל ברנר (נטע גרטי/גילה אלמגור), צבי (איתי טיראן) ואהוד (יחזקאל לזרוב) הם שלושה אנשי מוסד שיוצאים לברלין על מנת לתפוס פושע נאצי מפלצתי ולהביאו למשפט בישראל.
      אותו פשע (אדגר סלגה) שימש במלחמה כמנתח מצמרר שנהג לבצע ניסויים ביהודים, בין השאר באמה של רחל. לאחר מעקב ותחקירים רבים מצליחים אנשי המוסד לתפוס את הבן זונה.

      כעבור 30 שנים

      בדירה קטנה הם שומרים על הנאצי, אלא שאז המנתח מנצל את מצבם הנפשי הרעוע בעקבות זוועות השואה ומצליח לברוח. השלושה מחליטים להמציא סיפור כיסוי על כך שהם גיבורים לאומיים ורצחו את המפלצת. כעבור 30 שנה, כשהם חיים כל הזמן בהכחשה ושקר, נחשף בעיתון אוקראיני כי המנתח מבירקנאו חי ונושם בניגוד לטענת המוסד. השלושה מחליטים לשוב ולחסל את הנאצי לפני שהאמת תצא לאור. המשימה נופלת על כתפיה של רחל שנשבעת לנקום ולפרוע את החוב שנשאה על מצפונה.

      "החוב" הוא סרט חזק שנוגע בשואה מזווית מעניינת ומותחת. השחקן אדגר סלגה שמשחק את הפושע הנאצי ובמציאות בן לאחד כזה, מציג את נקודת המבט של אותם רוצחים בצורה אמיתית ומשכנעת. נטע גרטי בתפקיד חייה וגילה אלמגור שתמיד מראה לנו מה זו שחקנית אמיתית, מרימות את הסרט למעלה ולא נותנות לצופה מנוח. לצערי, לא הצטרפתי למשלחת לפולין ובכל זאת "החוב" גרם לי להרגיש מעט איך זה לחזור למקום יפה שרק לפני כמה עשורים נרצחו בו שישה מיליון יהודים.

      על כל יהודי לצפות בסרט וזהו בעיניי, החוב האמיתי.