פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חיסול ממוקד

      הספרים מטעים, המורים מבולבלים ואנחנו כרגיל, נדפקים. מריה לא מוצאת שום יתרון במיקוד

      אני לא יודעת מי איש החינוך בעל החשיבה המעוותת שעומד מאחורי המצאת כל הקונספט של הוצאת מיקוד, אבל אני יודעת שלקראת בגרויות הקיץ המתקרבות למרבה האימה, אני כמעט ומתפתה להתעלם מאהבת האדם שבי ולאחל לו כל רע. אז אולי היו לבחור בסך הכל כוונות טובות: להקל עלינו ללמוד לבגרויות, להוריד פרק פה ופרק שם ולמרוח חיוך על פרצופינו עם כל נושא שאנחנו מסמנים עליו איקס באגרסיביות. אולי הוא אפילו חשב על זמננו היקר ורצה להקל את גזר דין ההירקבות בבית כשהאביב משתולל לו בחוץ. אבל בפועל, הרעיון שלו הפך לכאב ראש, סיוט וגם למסחרה בדרך.

      אני חוששת שאיבדתי את שפיותי ושרפתי את כל הפיוזים הרזרביים שלי בניסיונות להבין מה בדיוק ירד במיקוד. אולי במקצועות הומניים שדורשים בסך הכל בולימיה שכלית, פרק שיורד נזרק לפח. אבל סמכו עלי, מניסיוני עם בגרויות בפיזיקה ובמתמטיקה, הטכניקה שירדה ושמחתם לשכוח יכולה להיות בדיוק הטכניקה שתצטרכו בשאלה בנושא שלא ירד במיקוד. תתי סעיפים של תתי סעיפים מתוכנית הלימודים ושלל יישומים שאף פעם לא היו חשובים מדי אולי ירדו במיקוד אבל עכשיו לכו ותנסו להבדיל בין עיקר לטפל. נראה שגם אם תחשבו שהצלחתם, משרד החינוך עוד יפתיע אתכם.

      ואי אפשר בלי להאשים את המורים

      כמובן שאי אפשר לצפות גם מהמורים לפרש את המיקוד נכונה. אמנם יש להם יותר ניסיון מאשר לנו, אבל בתור אחת שכבר מצאה את עצמה, יותר מפעם אחת, מגרדת את הראש בטמטום בזמן בחינת בגרות ומנסה לענות על שאלה בחומר שלא ידעתי שקיים כי המורה מעולם לא טרחה ללמד אותו.

      עוד בעיה בקיומו של המיקוד היא שעם כמות השעות הלא מספיקה ללימוד שום מקצוע כמעט, אף מורה לא יילמד באקט של התאבדות מקצועית את כל החומר לבגרות. המורים מחכים לקבלת המיקוד ורק אחריו מלמדים פרקים מסוימים שהייתה סבירות שירדו. בגלל שהמיקוד מופיע לקראת פסח, והמורים נכנסים לאטרף של לדחוף לנו חומר קורה שאנחנו ממשיכים לכבד את בית הספר בנוכחותנו גם בחופשה. כמו כן, לימוד הנושאים שנשארו לאחר המיקוד בלבד גורם לנו לא לדעת דברים שחשוב היה שנלמד. הדוגמא הרלוונטית היא המיקוד באזרחות שבזכותו אף אחד מהשנתון שלי כבר לא יילמד (וסביר להניח שגם מעולם לא למד) כיצד פועלת הרשות השופטת במדינה.

      מי משלם ועל מה?

      את ספרי המיקוד של אנקורי, רכס וחברים אני בכלל מתעבת. אז אולי יש שם סיכומים מסודרים ואפילו כמות מכובדת של תרגילים להעביר אתם את הזמן, אבל הספרים האלה לא מלאים בטעויות - על כך יעידו אתרי החברות שלא מפסיקים להתעדכן בתיקונים והתנצלויות מיום יציאת המיקוד לאור. לא רק טעויות ותרגילים לא רלוונטיים יש במיקודיות, אלא שהסיכומים בהן הם בדרך כלל שטחיים ולא מקיפים. בגלל שהוצאת המיקודיות היא יוזמה פרטית ופירוש המחברים למיקוד הוא גם ככה לא בהכרח מה שמשרד החינוך התכוון אליו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ביום הבחינה, נתקלים בשאלה שמעולם לא ראינו.

      הפתרון הכי טוב שיש לי להציע לשטות המיותרת שמכונה "מיקוד" הוא פשוט לבטל אותה. לכלול את כל חומר הלימודים בבחינה אבל להגדיל את הבחירה. אז אולי נאלץ ללמוד את כל החומר לבגרות כמו ילדים טובים אבל אני בטוחה שזה יחסוך מאתנו הרבה מאוד כאב ראש ומהמורים ומחברי המיקודיות הרבה מאוד אנרגיות רעות שמופנות אליהם תמידית ביום הבחינה. כמובן שאם נדע הכל נהיה בורים פחות, וכך לא יווצר מצב בו לא נדע על קיומה של תקופה שלמה בהיסטוריה רק משום שהיא ירדה במיקוד.

      לשנה הבאה בלי מיקוד, ותודה.