פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מחשבה בוגרת

      מבחני הבגרות והפסיכומטרי לא משקפים אינטליגנציה, והם מוציאים כל חשק ללמוד. מימס קוראת לכם ללכת בעקבותיה ולצאת נגד השיטה

      אם אחוזי ההיעדרות שלכם מבית הספר דומים לאלה שלי, סביר להניח שסגל המורים כבר הספיק להטיל עליכם אימתו במשפט ההפחדה האולטימטיבי "אבל לא תהיה לך בגרות!". מכעיס אותי שאותה פיסת נייר מוכרת על ידי משרדי הממשלה אמורה להפוך אותי לאדם מוצלח יותר שממלא את תפקידו כאזרח תורם ותקין בחברה, ובלעדיה מוטב לי לפרוש לחיי פשע בתקווה שארקב בכלא עד יום מותי.

      למה לא הזהירו אותי בכיתה א' שכל מטרתי במשך 12 שנות לימוד נחוצות או פחות תסתכם ברדיפה אחר היעד הנכסף- תעודת בגרות? ביג פאקינג וופ. לולא ידעתי את כל זה בזמנו, אולי הייתי מוותרת על הרעיון כבר אחרי כיתה ה' כשמתמטיקה כבר לא היתה קלה לפתרון ומוכרת נשמתי לשטן בעבור חופן דולרים טובים.

      קללה תחרותית

      אני שונאת את השיטה. כבר בגיל 14 נאמר לנו שאין כאן מקום למשחקים משום שקבלת הבגרות הינה תנאי חובה לקבלה לאוניברסיטה, לעבודה, לחיים פיוטיים ושוחרי שלום. ההפחדה השיטתית הזו שטמונה בנו מידיה הנאמנות של מערכת החינוך, אותו רעיון שגוי כי אנחנו אפסים עגולים ואטומים אם אנחנו לא יודעים מהם אינטגרלים בגיל 16, הוא שלילי ומתסכל. איך אפשר להתנות קבלה של אדם לחברה על פי תרגילים שנאלץ לפתור כמתבגר?

      חברה בה כל פרט נמדד על פי אמות מידה שאיש גדול לפניו קבע, ובהנחה ולא עמד בקריטריון הינו נזרק מחוצה לה וזוכה לבוז, היא לא חברה שאני רוצה להמשיך ולהיות חלק ממנה. לצערי, אין מנוס מאותו משטר חרבות שיוצר לולאה בתוך לולאה ולא נגמר לעולם. זו קללת התחרותיות המודרנית, בה אדם לאדם זאב והמשכורת שלנו היא המניע לקום בכל יום מחדש.

      הכל שקרים

      מזינים אותנו בשקר כשאומרים לנו שהבגרות, כמו גם הפסיכומטרי הם המדדים לאנשים שאנחנו. הם מייצגים התמדה, יכולת, אינטליגנציה וכוח רצון. כמו לא נותר לנו עבור מה ללחום עוד כבני אדם על הפלנטה, אז נותנים לנו מרוץ עכברים בדרך לציון הגבוה ביותר או ממוצע הבגרויות שיפיל אנשים מהרגליים.

      אומרים לנו שהדרך חסומה בפנינו בלי תעודת ההכשר של בית הספר, שאין לנו סיכוי להצליח בכל דבר אי פעם אם נבחר באלטרנטיבות, וממשיכים להלל אווירודינמיקה על פני יחסי אנוש, מוסר או עצמאיות. אם העתיד נמצא במחשבים שלנו - מה יקרה ליתר האוכלוסייה שתיפול בין הכיסאות ותתנדף בדרך?

      לא יכול להיות שכך נראה העולם

      קשה לומר שאסיים את שנתי האחרונה כשפחה למערכת שמזמן איבדה את קולי, אמוני, ולצערי גם חלק ניכר מכבודי אליה. תהיה לי תעודת בגרות, אפילו מלאה, עם ממוצע שאפשר להתווכח עליו ותוכניות באוויר לגבי פסיכומטרי ולמידה אקדמאית בשלב כלשהו בעתיד.

      למרות שתמיד חינכו אותי להתמדה ועבודה קשה, ולחשיבותה הרבה של הלמידה, אני לא רואה את עצמי ממהרת להתאשפז במיטה חולה ברגע שאסיים את לימודיי התיכוניים. אם יש משהו ששלוש השנים האחרונות בהן נפקחו עיניי לימדו אותי, זה כמה המצב מדכא ומחסל כל רצון ללמוד.

      האם האדם לימינכם מוצלח פחות אם בחר שלא ללכת בתלם ולהדביק את המצח ללימודי מצולעים מקבילים? האם זה לשמאלכם בור וכסיל אם נוכח שהפחדה ואיומים לא מדגדגים לו את הרצון להמשיך ולהתכופף למוסר העקום הזה? אינטליגנציה לא נמדדת בבית הספר- היא נמדדת באנושיות. אותה אנושיות שנדמה כי איבדנו ולא ממהרים להשיב. העולם הזה חייב להיות יותר טוב מזה.