פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שחר אדום

      איזה באסה ששחר פאר לא כוסית. שי שדה מחפש אובייקט אחר להביא עליו ביד

      תמיד מצאתי בטניסאיות משהו מחרמן. לובן בגדיהן, אצילות תנועתן, קוצר חצאיותיהן הנאיבי משהו - כמעט מתגרה באופן קתולי אפילו - וכמובן, איך לא, הגניחות המלוות כל מכה שלהן, יצרו בעיני תדמית שבין בתוליות ומיניות לא מודעת, לחתולות ספורטיביות. עוד לפני עידן אנה קורניקובה ומריה שראפובה – שתיים שהייתי מוכן לחטוף מהן אסים מתי שרק יבקשו – הייתי מוצא את עצמי מציץ מתחת לחצאית של שטפי גראף ומתגרה מאגלי הזיעה של גבריאלה סבטיני.

      פסטיגל פנטזיה

      עם כל ההערצה לשחר פאר, בחורה שבמחי חבטת גב יד מחזיקה לבדה את הגאווה הלאומית, קשה לי לשייך אותה לפנטזיות הללו. יש שיראו בכך את הטרגדיה שלה, מה שמונע ממנה כבר עכשיו לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בה. הרי לו הייתה מצודדת כמו איתן אורבך, למשל, היתה מזמן מפרסמת משקאות אנרגיה, תכשירי היגיינה ומרקים, שמחזירים אותה – גם בתחרויות הקשות בחו"ל - לטעם של אמא. אבל לא, שחר פאר לא נראית כמו החלום הרטוב של קבוצות מיקוד וגם לא של יודה לוי. לעזאזל, היא לא נראית בכלל כמו חלום רטוב, וטוב שכך.

      רק ברשת

      אם פאר קורצה מהחומר שממנו טוענים שהיא קורצה, החומר ממנו קורצו אלופים אמיתיים, הדבר האחרון שהיא צריכה בקריירה שלה, זה להיות סינדרלה או גרוע יותר, המאמי הלאומית. במדינה כמו ישראל, בה סלב הוא סלב הוא סלב, ללא כל קשר לעיסוק שלו או הכשרון הגלום בו, חומו של החיבוק עלול לגרום לכוויה, לעתים אפילו לשריפה של ממש. מוטב לה לפאר שתמשיך להגיש ולרוץ לרשת, ולא תחתום אצל רוברטו, תופיע בפסטיגל, תסתובב בברים ותלך לשירותים עם ליאור אשכנזי. עדיף שהבחורה הצנועה והמוכשרת הזו תתרכז בשיפור הסרבים שלה, במקום לחפש תפקיד בטלנובלה ולפרסם מגבונים לחים. שלא יהיו לכם טעויות – לו היתה היו עיניה תכולות, שערה חלק וצדודיתה פוטוגנית יותר, כבר מזמן היה מי שמנכס את הישגיה לקידום המוצר שלו, מי שחושק בעבודת הרגליים שלה ומי שיעלה בעזרתה את הרייטינג. יא אללה, איזה מזל שהיא לא כוסית.