• וואלה! ראשי
  • הפוך לדף הבית
  • שלום אורחקרא דוארפתח תיבת דואר חינם!
  • מזג אוויר
  • מפות
  • קניות
 
איזה רגע בחיים הייתם מוחקים?
סגור

נראה שבן לא מחובר/ת

מאת: בן ברש, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

אחרי שנים של תקשורת אינטרנטית, בן ברש עשה את הקשה מכל ויצא לנהל שיחה אמיתית בעולם האמיתית. לא היה קל

תגיות: אינטרנט
אז כמה חברים באמת יש לכם? פייסבוק (אתר רשמי)

אז כמה חברים באמת יש לכם? פייסבוק (אתר רשמי)

האמת, נמאס לי מהאינטרנט.

לפתע כך, בעודי משוטט בפעם המי-יודע-כמה בפייסבוק, מגיב בזריזות של להטוטן לכמה חלונות שיחה מהבהבים וטורדנים במקביל במסנג'ר, החלטתי שדי, נמאס לי. בלי לומר שלום לאיש, ובאימפולסיביות של נחש קוברה עם טיקים, טרקתי את מסך הלפטופ ופיניתי מקום לעולם נטול הבהובים כתומים ותמונות פרופיל, עולם נקי מצפצופים מרגיזים ושיחות ריקות מתוכן. סחוף מומנטום ותעוזה, זרקתי מבט אל עבר מכר ותיק שדרכנו התפצלו שנים מספר קודם לכן. כמו מכה על חטא, גירדתי ברכות את כל ערימות המסמכים שכיסו את פניו המיושנות, ובסופו של תהליך חילוץ מתיש אך עיקש, נגלתה בפניי שפופרת רפויה. בדאגה עמוקה הצמדתי את אוזני לפלסטיק המחוספס, רק כדי לגלות קו תקין שהעיד לשמחתי על סימן חיים.

אז איך נדע מה בן אוכל עכשיו?


אם אתה לא שם אתה לא קיים (יחצנים)

אם אתה לא שם אתה לא קיים (יחצנים)

זה היה מוזר, תחילה, לנהל שיחה אמיתית בטלפון. ראשית, משום שעד אותו רגע נהגתי לדבר רק מהפלאפון, וגם אז לא חרגתי מעל לדקת שיחה, רק כדי לתאם פגישה או לשאול שאלה. הדממה המביכה ששררה על הקו ביני לבין חברי, שלא הבין מתי אני מגיע לנקודה, העידה על חוסר כשירות בתקשורת ממשית. "כן אחי, אז מה?", שאל בחוסר סבלנות, ואני, כמו עקרת בית נואשת ובודדה נאחז בכל עצם שזרק לי, מזנק כמו פנתר על כל שאלה שעולה למוחי, רק כדי לגלות שאין לי מושג מה באמת הולך איתו. בלי תמונה צמודה לשם שלו, הודעות סטטוס שמבהירות לי בדיוק מה הוא חושב, עושה או אוכל באותו רגע, נזכרתי מה תקשורת אמיתית דורשת – מאמץ.

אינטימיות, מישהו?


מה, אשכרה לדבר בטלפון? וואלה! דואר

מה, אשכרה לדבר בטלפון? וואלה! דואר

הבנתי באותם רגעים כי נפלתי לאשליה של חיבור לעולם דרך הרשת. הרי שם, באופן נוח ומשוכלל, מגישים לך על מגש זהב כמה חברים שרק תרצה. נפרשת בפניך האפשרות לפצל את תשומת הלב שלך באופן חסכוני ויעיל על כמה וכמה בני אדם, בלי הצורך המידי להשיב להם כנהוג מטעמי נימוס. יותר מכך, פעמים רבות הרגשתי כמו תסריט מהלך, מעניק לאנשים תשובות שמעולם לא הייתי מסוגל לחשוב עליהם בפרק הזמן הקצר ששיחה אמיתית דורשת. קצת מטריד לחשוב כמה היכולות החברתיות של רבים מאיתנו הולכות ומתנוונות לאורך השנים, משכיחות מאיתנו את הימים בהם חבר היה חבר, ולא גביע שאתה מצרף לאוסף התלת ספרתי של רשימת החברים שלך. שלא לדבר על אינטימיות, מישהו בכלל זוכר מה זה?


 

תגובות
הוסף תגובה

צילום תגובה
מאת:
נושא:
  בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאים הבאים:
אין לפרסם באתר תגובות המפרות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות בעלות אופי מיני בוטה, תגובות מאיימות, גזעניות, מוציאות לשון הרע, מעודדות לביצוע הסתה, פוגעות בפרטיות, מזיקות, פוגעות ברגשות הציבור, מפרות זכויות קניין רוחני ותגובות בעלות אופי מסחרי ו/או מידע פרסומי. האחריות הבלעדית לתוכן התגובה הינה של כותב התגובה. וואלה שומרת לעצמה את הזכות למסור את פרטי כותב התגובה לכל גורם בהתאם לשיקול דעתה ושומרת לעצמה את הזכות לפרסם רק חלק מהתגובות ו/או למחוק תגובות שפורסמו. אין באמור לעיל כדי לגרוע מהאמור בהוראה מהוראות תנאי השימוש באתר או בכל דין אחר.
הוספת תגובה
מאת:
נושא:
תוכן:
בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאים הבאים:
אין לפרסם באתר תגובות המפרות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות בעלות אופי מיני בוטה, תגובות מאיימות, גזעניות, מוציאות לשון הרע, מעודדות לביצוע הסתה, פוגעות בפרטיות, מזיקות, פוגעות ברגשות הציבור, מפרות זכויות קניין רוחני ותגובות בעלות אופי מסחרי ו/או מידע פרסומי. האחריות הבלעדית לתוכן התגובה הינה של כותב התגובה. וואלה שומרת לעצמה את הזכות למסור את פרטי כותב התגובה לכל גורם בהתאם לשיקול דעתה ושומרת לעצמה את הזכות לפרסם רק חלק מהתגובות ו/או למחוק תגובות שפורסמו. אין באמור לעיל כדי לגרוע מהאמור בהוראה מהוראות תנאי השימוש באתר או בכל דין אחר.
מדור פירסומי